עורך דין שמונה על ידי רשויות החקירה ממלא תפקידים זהים לאלה של כל סניגור אחר שהוזמן על ידי החשוד או הנאשם. יחד עם זאת, על עורכי הדין לעמוד בדרישות להשתתפות חובה בהגנה על פי הזמנת הרשויות החוקרות.
נוכחותו של סניגור לחשוד או נאשם במהלך ביצוע פעולות חקירה שונות בישיבות בבית המשפט היא אחת הדרישות המחייבות בחקיקת ההליך הפלילי של הפדרציה הרוסית. אם לאדם הנחקר אין הזדמנות או רצון להזמין את עורך הדין שלו, הגופים המוסמכים דואגים להשתתפותו של סניגור ציבורי (למעט מקרים של סירוב של עורך דין). הסניגור שמונה על ידי החוקר או קצין החקירות ממלא את כל תפקידיו של עורך דין רגיל, ואין לו כל זכות לסרב למינוי המקביל. הרצף והליך השתתפותם של עורכי הדין המגונים שמונו על ידי גופי מדינה במקרים שונים נקבעים על ידי גופי קהילת עורכי הדין בשטח של כל ישות מכוננת בפדרציה הרוסית.
חובתו העיקרית של עורך דין ציבורי
חובתו העיקרית של פרקליט ציבורי בהליכים פליליים היא הגנה מצפונית, כנה, סבירה על זכויות ואינטרסים של לקוחו. כחלק מחובה זו, יכול המגן להשתמש בכל השיטות והאמצעים שאינם אסורים על פי החוק הרוסי. חובתו העיקרית כאמור של עורך דין ממלכתי מעוגנת בחוק פדרלי מיוחד, אולם היא נחשפת בסמכויותיו של עורך דין. הסיבה לכך היא חוסר האפשרות להבטיח אחריות ספציפית, מכיוון שרשימתם עשויה להשתנות בהתאם למקרה בו מעורב הסנגור הציבורי.
סמכויות של פרקליט ציבורי
לאחר שהתקבל להשתתף בהליכים פליליים, עורך הדין המדינה מבקר את לקוחו, נוכח כאשר מוגשים נגדו אישומים, במהלך חקירות ופעולות פרוצדוראליות אחרות. הוא אוסף מידע, ראיות הנחוצות ליישום האפקטיבי של ההגנה, מקבל עותקים של כל המסמכים הפרוצדורליים הרלוונטיים. בנוסף, הסנגור הציבורי מתוודע למקרה, מבצע את התמציות וההעתקים הנדרשים, משתתף בדיוני בתי משפט בכל מקרה שהוא, שם הוא מגן ישירות על החשוד, הנאשם. לבסוף, הוא מגיש בקשות, ערער על פעולות החוקר או החוקר, משתתף בבדיקה השיפוטית של תלונות אלה. רשימת סמכויות זו אינה ממצה, שכן לפרקליטות הציבור רשאי לבצע כל פעולה אחרת במסגרת החוק כדי להשיג את התוצאה הרצויה.
