על פי סעיף 892 לחוק האזרחי של הפדרציה הרוסית, לאפוטרופוס אין זכות להשתמש בדבר המפקיד, למעט מקרים בהם נקבע במפורש על ידי הסכם האחסון. גם אם השימוש בנכס אינו משנה את מראה הנכס הזה ואינו מחמיר את מצבו, השומר עדיין אינו יכול להשתמש בנכס ללא הסכמת בעליו.
נכסי חייב
במקרים מסוימים החוק מאפשר לאפוטרופוס להשתמש ברכוש השמור ללא הסכמת בעליו. לדוגמא, אם השומר שומר על רכושו המתואר של החייב. ואז, על פי סעיף 394 לחוק סדר הדין האזרחי של הפדרציה הרוסית, האפוטרופוס יכול להשתמש בנכס, ובלבד שבזמן השימוש הדברים לא יושמדו, ערכם לא יופחת, הסימנים המובהקים יוחלטו על הדברים על ידי הפקיד יישמר.
העובדה היא שמיד לאחר המלאי, נכסי החייב אינם מיוצאים. מסיבות שונות משאיר המפקח את הנכס המתואר לשמירה בפני החייב עצמו. ועד שהוא יוסר ונמכר, לחייב יש זכות להשתמש ברכוש הקודם שלו, תוך הקפדה על ביטחונו.
עם זאת, ניתן לקבוע במיוחד במלאי הרכוש איסור על שימוש בנכס זה. במקרה זה אין למפקיד הזכות להשתמש בנכס, גם אם המפקיד הסכים לעשות כן.
חריגים אחרים
אותו מאמר 892 של הקוד האזרחי של הפדרציה הרוסית מאפשר לאפוטרופוס להשתמש ברכוש המפקיד באותם מקרים חריגים שבהם השימוש ברכוש זה הכרחי מנקודת מבט על הבטחתו.
אחריות האפוטרופוס
לאפוטרופוס הזכות להשתמש ברכוש שהועבר אליו לשמירה בהסכמת המפקיד. במקרה זה, הסכמת המפקיד חייבת להיות ללא תשלום, אחרת יש בסיס להכשיר מחדש את הסכם האחסון להסכם שכירות.
על פי המוזרויות של הסכם האחסון, לא רק בעל הנכס, אלא גם כל אדם אחר יכול לשמש כמפקיד. סיום הסכם האחסון, כולל סיום מוקדם, עשוי להתרחש ללא הסכמת האפוטרופוס וללא נימוק.
אם האפוטרופוס בכל זאת משתמש ברכוש שהופקד עליו לשמירה, רשאי המפקיד באמצעות בית המשפט לערער על פעולות האפוטרופוס, לדרוש ממנו פיצוי בגין כל ההפסדים בקשר לשימוש זה. אם האפוטרופוס ייהנה גם משימוש בנכס המאוחסן, רשאי המפקיד לדרוש להעביר אליו את כל מה שנרכש בקשר לשימוש כזה כהעשרה בלתי מוצדקת.
על פי הסכם האחסון, ניתן לספק אחריות נוספת (פיצוי או קנס) בגין השימוש ברכוש ללא הסכמת המפקיד.