בגין גרימת נזק ממוצע לבריאות בנוכחות כוונה או במצב של תשוקה, ניתן להטיל עונש בצורה של מאסר, הגבלת חופש, עבודת חובה או תיקון. בנוכחות שלטי הסמכה, הענישה מוחמרת משמעותית.
חקיקה פלילית מכירה כפשע בגרימת פגיעה ממוצעת בבריאות רק במקרה בו המעשה שצוין בוצע בכוונה או במצב של תשוקה. יחד עם זאת, עבירה זו חמורה, מכיוון שהיא גורמת להפרעה בריאותית ארוכת טווח אצל הקורבן, נכות. לכן ניתן להטיל עליו עונש הקשור למאסר אמיתי לתקופה מסוימת. אם ישנה פגיעה רגילה בממוצע בבריאות ללא כל סימנים מתאימים, רשאי בית המשפט להורות על מניעה או הגבלת חופש, עבודות כפייה. בכל המקרים, תקופת העונש המקביל תהיה עד שלוש שנים. חלופה נוספת היא לעצור את הנאשם למשך עד חצי שנה.
מתי ניתן להטיל עונש חמור יותר?
מידת האחריות להטמעה מכוונת של פגיעה ממוצעת בבריאות האדם עשויה לעלות במקרה בו יתגלו סימנים נוספים במהלך ביצוע המעשה. סימנים כאלה יכולים להיות גרימת פגיעה כזו בשני אנשים, מספר גדול יותר של אנשים, קורבן קטין או חסר ישע, נוכחות של מניעים חוליגניים, ביצוע פשע כחלק מקבוצת אנשים שקושרו בעבר, נסיבות אחרות. במקרה זה, סוג האחריות האפשרי היחיד הוא מאסר ממשי, שהוא עד חמש שנים. לא מוקצים סוגים חלופיים וענישה קלים יותר בנוכחות שלטים מתאימים.
איזה עונש יבוא בעת זיהוי מצב של תשוקה?
אם הפגיעה הממוצעת בבריאות נגרמת על ידי הנאשם, אשר בעת ביצוע העבירה היה במצב של התרגשות רגשית (תשוקה) חזקה עקב פעולות כלשהן של הקורבן עצמו, אז הענישה מתונה משמעותית. מצב התשוקה נקבע על בסיס עדויות עד, בדיקות רפואיות וראיות אחרות. במקרה זה, ניתן לאשם את האשם בכלא, עבודות תיקון, עבודות כפייה, הגבלת חופש. תקופת האחריות של כל אחד מסוגי האחריות המיועדים אינה יכולה לעלות על שנתיים, ובית המשפט קובע באופן עצמאי את העונש הספציפי בהתאם לנסיבות שזוהו בהן בוצע העבירה.
