ערבות נחשבת להפקדת כסף, רכוש אחר או חפצי ערך על ידי החשוד, הנאשם, נציגיו או אנשים אחרים בפיקדון בית המשפט. ערכים אלה אמורים להבטיח הופעתו של אדם משוחרר בעת זימונו על ידי הרשויות החוקרות, בישיבות המשפט, ולמנוע ביצוע עבירות חדשות.
שחרור בערבות הוא אמצעי מניעה נפרד אותו ניתן להטיל רק על ידי החלטת בית משפט על פי בקשה. מהותו של אמצעי זה מורכבת בהכנסת ערכים מסוימים (כסף, אגרות חוב, רכוש) של בעלי עניין לפיקדון בית המשפט, לאחר מכן החשוד או הנאשם משוחררים ממעצר. יחד עם זאת, על האדם המשוחרר בדרך זו חלה חובה להופיע מיד בפני הרשויות החוקרות או השיפוטיות בעת השיחה הראשונה, התנהגות נאותה והיעדר מעשים בלתי חוקיים חדשים. אי עמידה בהתחייבויות המפורטות עשויה לכלול הפיכת המשכון להכנסות תקציב המדינה, ולהחליף את האמצעי המונע לאמצעי מחמיר.
איך משיגים ערבות?
החקיקה הפרוצדורלית הפלילית מקצה את ההחלטה בסוגיית השחרור בערבות בסמכותו הבלעדית של בית המשפט. יחד עם זאת, כדי לקבל החלטה כזו, נדרשת עתירה מיוחדת, בה נרשמת הבקשה המקבילה, מוצעת סכום מסוים של משכון ורכוש אחר. ניתן להגיש בקשה כזו בכל שלב בחקירה או במשפט, בכל המקרים הרשויות השיפוטיות מחויבות לשקול אותה. העתירה יכולה להיעשות על ידי הנאשם עצמו או על ידי אחרים שמוכנים להפקיד ערבות. בבואו לבחון בקשה זו, בית המשפט לוקח בחשבון גורמים רבים, לרבות חומרת הפשע שביצע, התנהגותו ומאפייניו של האדם, בין אם יש לו חובות חברתיות והיכולת להשפיע על מהלך החקירה בכללותו.
כמה להציע כבטוחה?
לרוב, בעלי עניין מציעים כסף כבטוחה. הסכום הספציפי של הערבות נקבע על ידי מעשה שיפוטי, המכיל החלטה על מינוי אמצעי מניעה זה. יש לזכור כי החוק מטיל מגבלות על סכום הערבות המינימלי, אשר אינו יכול להיות פחות ממאה אלף רובל בגין פשעים בעלי כובד קטן ובינוני, וגם אינו יכול להיות פחות מחמש מאות אלף רובל עבור אותם פשעים שהם מסווג כקבר, במיוחד קבר. החקיקה אינה קובעת מגבלות על הסכום המרבי של המשכון. מעשה שיפוטי, הקובע אמצעי ריסון בצורת ערובה, על האדם המעוניין לבצע אותו תוך שבעים ושעתיים לאחר הוצאתו.
