כל דייר מגיע במוקדם או במאוחר לרעיון שהגיע הזמן לשנות את השטח המושכר. המשכיר עשוי גם לרצות לסיים את חוזה השכירות. חשוב לעשות זאת בפשטות ככל האפשר ומבלי לעבור על החוק.
הוראות
שלב 1
עדיף שההחלטה על סיום חוזה השכירות תהיה הדדית. אז הצדדים יצטרכו לערוך ולחתום על הסכם לסיום חוזה השכירות. אם חוזה השכירות נרשם, יהיה צורך לרשום הסכם זה. זה יהיה נוח גם למי שציין בחוזה את התקופה שלשמה נכרת הסכם השכירות. עם תום התקופה תסתיים גם זכות החכירה.
שלב 2
אך לעיתים אחד הצדדים מסיבה זו או אחרת מסרב בעקשנות להפסיק את חוזה השכירות. על פי החוק, ניתן לסיים את חוזה השכירות מוקדם. במקרים מסוימים, גם בעל הדירה וגם השוכר זכאים לכך. אך יהיה עליכם לפעול באמצעות בתי המשפט, שכן סירוב חד צדדי לביצוע החוזה אפשרי רק אם זכות זו מעוגנת בחוזה עצמו.
שלב 3
על פי סעיף 619 לחוק האזרחי של הפדרציה הרוסית, למשכיר יש את הזכות לדרוש סיום מוקדם של החוזה במקרים הבאים:
1. אם השוכר משתמש בנכס עם הפרה משמעותית של תנאי החוזה או מפר שוב ושוב את תנאי החוזה.
2. אם השוכר פוגע משמעותית ברכוש המשכיר.
3. אם החוכר לא משלם את שכר הדירה יותר מפעמיים ברציפות לאחר תום תקופת התשלום שנקבעה בחוזה.
4. אם בחוזה נקבע כי על השוכר לבצע תיקונים גדולים במתחם בתוך תקופה מסוימת, אך הוא אינו עושה זאת.
שלב 4
סעיף 620 לחוק האזרחי קובע כי לשוכר הזכות להפסיק את חוזה השכירות. לשוכר הזכות לסיים את ההתקשרות עם המשכיר במקרים הבאים:
1. אם המשכיר אינו מספק את הנכס לשימוש השוכר או מפריע לשימוש בנכס.
2. אם ברכוש שהועבר לחוכר יש ליקויים המונעים את השימוש בו, שלא היו ולא היו יכולים להיות ידועים לחוכר.
3. אם הנכס אינו שמיש.
4. אם המשכיר אינו מבצע תיקונים גדולים של הנכס, למרות שזו חובתו על פי הסכם השכירות.
שלב 5
יש לזכור כי בעת סיום השכירות ביוזמת המשכיר, עליו להודיע תחילה לשוכר בכתב על הצורך למלא את ההתחייבות תוך זמן סביר. רק לאחר אזהרה כתובה שכזו (והיעדר תגובה ראויה לה), יש לו זכות לפנות לבית המשפט. הליך זה אינו ניתן לדייר.
