רוכבי אופניים הם משתמשי דרך מלאים. מכיוון שהאופניים שייכים ישירות לרכבים, על רוכב האופניים לנוע בצד ימין של הכביש. עם זאת, אם רוכב אופניים נע ברגל, רק נוהג באופניו, עליו ללכת בצד שמאל של הכביש, מכיוון שהוא פועל כהולך רגל.
רוכבי אופניים מעל גיל 14
האופניים משווים לכל אמצעי התחבורה האחרים. מסיבה זו על רוכב האופניים לציית לתקנות התעבורה הרלוונטיות. מאז אפריל 2014 הוקדשו לרוכבי האופניים 6 נקודות מתוך 24 סעיפי כללי התעבורה.
לטענתם, תנועת רוכבי אופניים מעל גיל 14 מותרת (בסדר יורד): על מסלול אופניים או שביל אופניים או על מסלול מיוחד קיים לרוכבי אופניים; בקצה הימני של המסילה; בצד הדרך; על המדרכה להולכי רגל.
חשוב לציין כי כל פריט הבא ברשימה הנ ל מרמז על היעדרם של הקודמים. במילים אחרות, אם לרוכב האופניים יכולת לנוע בשביל אופניים, בשום מקרה הוא לא צריך לרכוב על הכביש. אבל אם אין, הקצה הימני של המסילה הוא מקום התנועה המותר.
בנוסף לכללים הנ ל, ישנם כמה הבהרות נוספות. אפשר לנוע בכביש המהיר רק אם רוחב האופניים הוא יותר ממטר אחד ואם תנועת רוכבי האופניים מתבצעת בטור.
ניתן לנוע על המדרכה או בשביל רק אם רוכב האופניים מלווה ילד מתחת לגיל 7 שנוסע גם הוא על אופניים. או אם רוכב אופניים נושא ברכבו ילד באותו טווח גילאים.
אם רוכבי אופניים נעים בקצה הימני של הכביש, עליהם לרכוב רק בנתיב אחד בזה אחר זה. תנועה בשתי שורות מותרת רק אם הרוחב הכללי של רוכבי האופניים קטן מ- 0.75 מ '.
רוכבי אופניים מתחת לגיל 14
רוכבי אופניים, בני 7-14, נעים על מדרכות, שבילי אופניים ושבילים להולכי רגל, כמו גם בתוך אזורי הולכי רגל.
ילדים ומתבגרים מתחת לגיל 14 אינם רשאים לרכוב על אופניים בכביש ובצד הדרך. ותנועת רוכבי האופניים, שגילם פחות משבע שנים, אפשרית רק במדרחוב.
ישנה נקודה חשובה נוספת בכללים הנוגעים לתנועה באזורי הולכי רגל ובמקומות הומי אדם אחרים. על פי הכללים, רוכב האופניים לא אמור להפריע לתנועה של כל האנשים האחרים בעת מעבר על מדרכות, שבילים, צדי דרכים ואזורי הולכי רגל. אם נוצר אי נוחות להולכי רגל, אז על רוכב האופניים לרדת מהרכב ולהמשיך לנוע כהולך רגל.
