בעזרת כמה עקרונות פשוטים של תקשורת מנומסת ונכונה עם עובדים, נציגי ארגונים ופקידים, תוכלו להשיג את מטרתכם בקלות ולקבל שירותים איכותיים ומהירים.
כעת כל מנהל מנסה לשמור על מדיניות של תקשורת בשירות גבוה בין עובדיו ללקוחותיהם, בין אם זה ארגון מסחרי או ממשלה, אך מאמצים אלה לא תמיד נותנים את התוצאה הרצויה. קורה שמתייחסים אל הצרכן לבינוני, לרשלנות ולעתים לחצוף. אך אנו כצרכנים יכולים למנוע זאת ולקבל תמיד רק שירותים איכותיים ושירות טוב בתקשורת.
הכלל בראש ובראשונה הוא להיות מנומס ולפנות לאנשים בטון שאתה רוצה שהם יהיו, כדי להגיע אליך.
לכן, עליכם לפנות אל "אליכם" בנימה מכובדת במיוחד. ואם אתה בטוח בעצמך ומחייך בכנות, אז כל הדלתות ייפתחו בפניך.
דווקא ביטחון וכנות הם החשובים כאן, כי כמו שלא להעלות חיוך, הסובבים אותך מרגישים את מצב הרוח הפנימי שלך.
שנית: זכרו, או מוטב לרשום את שמותיהם ועמדותיהם של עובדים איתם תהיה לכם תקשורת ארוכת טווח, יותר מדקה אחת.
אותו כלל חל על שיחות טלפון, אם הם מתקשרים אליך, יש לך את הזכות לא להמשיך בשיחה עד שתדע את שם בן השיח ותפקידו.
כלל זה יקל על חייך בהרבה אם יהפכו להרגל. מכיוון שכאשר תהרסו את מצב הרוח ותנתקו, יהיה קשה מאוד לברר את נתוני בן שיחו, מכיוון שיש הרבה עובדים במוקדים טלפוניים, ובעייתי לגלות עם מי שוחחתם.
מדוע חשוב לברר תמיד את עמדת בן השיח?
ראשית, אתה מבין באיזו דרגה אתה מתמודד.
שנית, זה ממזער את רצונו של היריב, לטון וביטויים בלתי פורמליים.
אחרי שהצגת את עצמך, הציג את עצמך בחזרה, נימוס הדדי הוא טוב.
במקרים בהם אתה מתקשר למישהו או פותח דיאלוג ישיר תחילה, מומלץ להציג את עצמך תחילה, ואז להבהיר את פרטי בן השיח.
אם אתה פונה לעובד שיש לו תג בחזהו, אל תתעצל לקרוא את שמו ופנה לאדם בשמו, במקרה זה, עדיף להתחיל את הערעור כך:
- שלום איוון איבנוביץ ', אני וסילי פטרוביץ' …. אנו מחכים לברכת חזרה ורק לאחר מכן אנו מתחילים להשקיע את הבעיות, הבקשות או הדרישות שלנו. עם תחילת שיחה זו, ב 98 מקרים מתוך מאה, התקשורת תהיה נעימה.
בגלל הנסיבות זה לא תמיד מסתדר, ואם כבר התחלת דיאלוג ואתה לא יודע את שם היריב שלך, והנימה שלו לא מתאימה לך, זה הזמן להבהיר עם מי אתה מתמודד השם והתפקיד. אם קיבלתם את המידע הזה מבלי להתגושש, הציגו את עצמכם בתגובה ובחיוך והמשיכו בדיאלוג עם שם בן השיח, זה יעזור להפיג את המתח הגובר ולהציב אותו כלפיכם. מכיוון שלכל אדם אין דבר נעים יותר מאשר צליל שמו, ומכיוון שעשית אותו נעים, הוא גם יתקשר איתך בנימה נעימה בעתיד, אלא אם כן כמובן מדובר באיזושהי מזוודה, למרבה הצער יש מספיק פסיכו בחברה שלנו. "כולנו לא משוגעים, אבל כולנו מתחרפנים." ואין זה נדיר בארצנו לחבל ברוע, למשל, בקונה.
אם העובד לא רוצה להציג את עצמו בפניך, אל תתעקש, פנה לאחד מעמיתיו, הם בטח יגידו לך את שמו, ואם אין בקרבת מקום, זכור את מספר המשרד, החלונות ומועד יצירת הקשר שלך.
במקרה בו לא הספקת "לפתוח את הפה", אך כבר התחצפת, אז אל תגיב לגסות רוח לגסות רוח. אחרי הכל, כשכלב נובח עליך, אתה לא עולה על ארבע, ולא נובח עליו בחזרה. קח גם את המצב הזה.
הטקטיקה של הגסות ההדדית, ככל הנראה, תוביל לסיבוב חדש של סכסוך: מילה במילה היא כבר שערוריה, והפרובוקטור ייצא ממנה, ככלל, שמחה ומנצחת, ואתה - מושפל ומותש. לכן, אל תרד לרמה של בור.
הבינו דבר אחד בבירור: גסות רוח אינה סימן לחוזק, היא סימן לחולשה.
אתה יכול להימנע מתגובה אוטומטית על ידי ספירה ברגע זה לאט עד 10. ואז לשאול את שמו ומיקומו של האדם השובב. היריב ינסה להתרחק מהתשובה, כשהוא מבין שריח המטוגן, אל תשחקו איתו. בקש את ספר התלונות או את פרטי הקשר של מנהל בכיר רצוי.
עדיף למנוע גסות רוח מאשר להתגרות, כי לפעמים, מבלי שנבין זאת, אנחנו היוזמים של גישה כזו כלפינו. מכיוון שהתדירות בה אתה מתחצף תלויה רק באינדיקטור אחד - המצב הפנימי והחיצוני שלך, במילים אחרות, בהערכה העצמית.
אם יש לך תחושת עצמי כזו והערכה עצמית כזו שאתה יכול לקבל מגעיל, אז בהחלט יהיו ציידים שיעשו את זה. ולהפך, אם הכל בסדר עם ההערכה העצמית שלך, אתה עובר את החיים באופן עצמאי ובתחושת כבודך, אז הם יהיו גסים כלפיך, הם יהיו זהירים.
כל יום עליכם להתחיל בבניית הערכה עצמית בריאה, ובחיטוב מצבכם הנפשי / רגשי ופיזי.
כשקיבלתם שירות איכותי, שידברתם איתכם בנימוס ובכבוד, אל תתעצלו להשאיר משוב חיובי על עובד טוב, זה ייתן כמה השפעות חיוביות.
ראשית: יזכרו אותך ועם שיחות עוקבות הם ינסו לשמור על הטון שנקבע איתך.
שנית: שבחים יעודדו את בן שיחו ויהפכו לתמריץ לשמור על אופן תקשורת דומה עם כל בני שיחו, ביניהם חברים, שכנים או ילדים.
טוב תמיד חוזר למי שנותן את זה.
