בתהליך גיבוש מערכת מיסוי ריכוזית עלה הצורך ליצור רשות מסוימת שתפקידה היה לכלול יישום נרחב של הסטנדרטים של מדיניות המס שאושרה. משרד המסים הפך למוסד כזה.
פיקוח המס הוא גוף ביצוע שגובה תשלומים ועוקב אחר ציות לחקיקת המס. למוסד זה מבנה היררכי מורכב. יש פיקוח מיסים פדרלי, אזורי, אזורי, עירוני ומחוזי.
גוף זה ממלא מספר תפקידים מנהליים הקשורים לפעילות כלכלית. תפקידו העיקרי של מוסד זה הוא השליטה. על סמך המידע שנמסר בהחזרי המס של האזרחים, פיקוח המס לא רק אוסף מהם כסף, אלא גם נוקט במספר אמצעים לזיהוי רכוש מוסתר מיסוי.
כספי האזרחים הנגבים על ידי פיקוח המס הם שמממנים חפצים בעלי משמעות חברתית, סובסידיות לקבוצות נזקקות של האוכלוסייה ותשלום שכר לעובדי המגזר הציבורי.
האחריות של שירות זה כוללת גם רישום חברות ועמותות מסחריות לצורך בקרה עוקבת על הפעילות הפיננסית שלהם.
נשאלת השאלה מדוע לא ניתן להפיץ את התפקידים שמבצעת פיקוח המס בין מחלקות קשורות? מדוע היה צורך להקים גוף ביצוע נפרד?
העובדה היא שהנהלים הקשורים למיסוי הם מאומצים ביותר ודורשים מספר רב של בדיקות וראיות תיעודיות. בשל התפוצה היומיומית של האזרחים, מצטברת כמות עצומה של תיעוד שעיבודו ואחסונו דורש צוות עובדים גדול.
בנוסף, לעיתים קרובות יש צורך בביקורי שטח בכדי לקבוע את הסיבות לפער בין הנתונים המסופקים במסמכים לבין המצב בפועל (זה עשוי להתגלות כשגיאה טכנית וגם בזיוף מכוון). לכן פיקוח המס הוא רשות מבצעת נפרדת.
