במשך זמן רב נחשב מקצוע ההוראה לאחד המכובדים, האצילים והמכובדים בחברה. עם זאת, נכון לעכשיו היוקרה של מקצוע ההוראה כבר מזמן ירדה. משכורות נמוכות, בדיקות מתמדות, לפעמים גסות מוחלטת מצד הסטודנטים - כל זה הופך את מקצוע ההוראה לקשה וחסר הכרת תודה. ובכל זאת יש בה משהו שמעודד כל יום למהר לבית הספר, מביא שמחה וסיפוק מוסרי. אז מה עוד במקצוע ההוראה: יתרונות או חסרונות?
חסרונות של מקצוע ההוראה
ראשית, עליך להדגיש את החסרונות הברורים של המקצוע.
קודם כל, העבודה בבית הספר היא מלחיצה. זה דורש הוצאה עצומה של כוח נפשי. בנוסף, המורה נושא באחריות אישית לחייו ובריאותו של כל תלמיד.
בבית, לאחר תום יום העבודה, סביר להניח שגם המורה לא יוכל לנוח. עליו להתכונן לשיעורים ולפעילויות מחוץ לבית הספר, לבדוק מחברות, לעבוד עם תיעוד הכיתה וכו '.
בנוסף, מוסדות חינוך עורכים כל העת בדיקות, כולל השתתפות בשיעורים ולימוד תיעוד. יתר על כן, זה נבדק על ידי המורים והנהלת בית הספר, וכל מיני עמלות של הנהלת החינוך, אוברנזור וכו '.
והתלמידים שונים מאוד. קל לעבוד עם ילדים חכמים, חרוצים, מגדלים היטב, אך לעיתים קרובות אתה נתקל בעצלנים, רעים, מהם אתה יכול לצפות לגסות רוח, ולעיתים אף לפרובוקציה מוחלטת.
למרות כל הדיבורים על העלאת שכר המורים, הם עדיין קלושים. יחד עם זאת, כדי לשרוד איכשהו, על המורה לקחת מטען כבד מאוד, להיות בבית הספר ממש מהבוקר עד שעות הערב המאוחרות. ולקראת שיעורים, שעות שיעורים ואירועים אחרים, על המורה להשקיע את כספו בעצמו.
יתרונות שאין עליהם עוררין
נראה, עם כל כך הרבה חסרונות, זה מוזר שמישהו אחר נשאר במקצוע. עם זאת, למקצוע ההוראה יתרונות שאין להכחישה.
מקצוע ההוראה הוא דווקא ייעוד. אם מורה אוהב את הילדים ואת הנושא שלו בכנות, הוא יכול לממש את יכולות היצירה שלו, להעביר את הידע והכישורים שלו לתלמידים.
בעבודה, המורה לעולם לא משועמם. כל יום הוא מתקשר עם התלמידים. כידוע, כל הילדים שונים, והתקשורת איתם יכולה להיות מעניינת, ולפעמים אפילו מצחיקה.
עצם העבודה של מורה היא מאוד ספציפית. הוא לא צריך "לדגור" יום משעמם של שמונה שעות. כל דקה מבחינתו מלאה בפעילות, רגשות, תקשורת.
מרבית מוסדות החינוך הם ארגונים תקציביים. לכן, למרות רמת ההכנסה הנמוכה, יש למורה מספר ערבויות חברתיות: תשלום שכר בזמן, חופשה בתשלום, חופשת מחלה, אפשרות ללימוד מרחוק באוניברסיטה וכו '. בנוסף, חופשת המורים היא תמיד בקיץ, והיא אורכת כמעט חודשיים.
וכמובן, הדבר החשוב ביותר הוא הכרת התודה של התלמידים. אם מורה עובד לפי ייעוד, אוהב בכנות ילדים, אז הם, ככלל, משיבים גומלין. לאחר שעזבו את בית הספר הם זוכרים את מורם האהוב כל חייהם, ורואים בו חלק מהתקופה הכי חסרת דאגות ומאושרת בחייהם. ואולי, הפלוס העיקרי והענק הזה יכול לכפר על כל החסרונות במקצוע ההוראה.
