פשיטת רגל הינה חוסר יכולתו של החייב לספק באופן מלא את תביעות הנושים בגין התחייבויות כספיות ולמלא את חובת תשלום התשלומים העיקריים במסגרת החוזה. חייב מוכרז כפושט רגל רק על ידי בית משפט לבוררות. פשיטת רגל היא תהליך ארוך למדי שמטרתו התאוששות כספית של החייב, כמו גם החזרת כושר הפירעון שלו.
הוראות
שלב 1
על פי החוק הפדרלי, לחייב עצמו, לנושה ולגופים המוסמכים הזכות לפנות לבית הדין לבוררות בבקשה להכריז על החייב כפושט רגל. במקרה זה הנושה והגוף המוסמך רוכשים את הזכות לפנות לבית המשפט לבוררות בבקשה להתחייבויות כספיות רק לאחר שהחלטת בית המשפט בגביית כספים מהחייב נכנסת לתוקף משפטי. יש לציין כי המילוי החלקי של טענות הנושה או הגוף המוסמך אינו מהווה כלל עילה לסרב לקבל את הבקשה על ידי בית הדין לבוררות על הכרזת החייב כפושט רגל.
שלב 2
ככלל, פניית החייב לבית הדין לבוררות מוגשת בכתב, שעליה להיות חתום על ידי מנהל החייב או החייב עצמו. יתרה מכך, הצהרת פשיטת הרגל של החייב נחתמת על ידי נציג החייב רק אם סמכות זו נקבעה בעבר בייפוי הכוח של הנציג.
שלב 3
עתירת פשיטת הרגל של החייב חייבת להכיל: את שם בית הדין לבוררות אליו מוגשת העתירה; סכום החוב בהתחייבויות כספיות עם ציון מפורט לסיבות החוב; גובה החבות לפיצוי בגין נזק שנגרם לחייהם או לבריאותם של האזרחים; גובה החוב בתשלומי חובה; הסבר על האפשרות לספק את תביעות הנושים באופן מלא; מידע על כתבי הטענות והרכוש הזמין של אזרח החייב; נתוני הרישום של החייב, כמו גם מספרי חשבון בנק ורשימת מסמכים מצורפים.
שלב 4
לאחר הגשת בקשת פשיטת רגל, על החייב בהכרח ליידע את הנושים או הגופים המוסמכים אודות עתירה זו, וכן לשלוח העתקי העתירה שנערכה לארגון המתאים. תקופת פשיטת הרגל מחושבת מרגע הכנסת הפיקוח. כמו כן, על פי החוק הפדרלי הנוכחי, יש לבחון את המקרה על הכרזת החייב כפושט רגל תוך 7 חודשים מיום קבלת הבקשה לבית הדין לבוררות.
