ככלל, יש להעניק חופשה לכל עובד מדי שנה. יחד עם זאת, לשנת העבודה הראשונה ניתן להעניק חופשה לאחר חצי שנה בהתאם לתזמון החופשה המאושר בארגון.
התנאים למתן חופשה לעובדי חברות כלשהן, יזמים בודדים וסוכנויות ממשלתיות נקבעים על ידי קוד העבודה של הפדרציה הרוסית. הכלל הוא לשלוח עובד למנוחה מדי שנה. במקרה זה לא לוקחים בחשבון שנות קלנדריות רגילות אלא עובדים שתחילתם וסופם עשויים להיות שונים זה מזה עבור כל עובד, מכיוון שזה תלוי בזמן ההגעה לארגון. חריג לכלל זה נקבע עבור אותם עובדים שהחלו לעבוד בארגון. זכות החופשה לעובדים מסוג זה מופיעה לאחר שישה חודשי עבודה מינימום, ואין משמעות הדבר כי חובת המעסיק לספק להם עשרים ושמונה ימי קלנדר באופן מיידי, מכיוון שהחופשה עדיין מתרחשת בהתאם לתזמון.
אך עם פיטורי עובד שעבד בחברה במשך שישה חודשים, המעסיק יהיה מחויב לפצות אותו על כל עשרים ושמונה ימי החופשה השנתית, מכיוון שכבר נוצרה הזכות לכך.
מה המעסיק מחויב לעשות בעת הענקת חופשה?
חקיקת העבודה קובעת נוהל מסוים לשליחת עובד לחופשה. בפרט, החברה מחויבת להודיע לעובד בכתב שבועיים לפני תחילת החופשה. במקרה זה, שלושה ימים לפני המנוחה, יש לשלם לעובד בגין חופשה עתידית. אם המועדים שצוינו הופרו, העובד רשאי לדרוש לדחות את החופשה לתקופה אחרת, והארגון מחויב להיענות לבקשה זו.
יש למסד בהזמנה תיעוד של שליחת עובד לחופשה. עם המסמך הזה מציגים את העובד לרוב על מנת למלא את חובת ההתראה על החופשה הקרובה.
מה לעשות אם מועד החופשה מופר?
חופשה לכל עובד מסופקת בתנאים הקבועים בחוק, אך תקופת המנוחה הספציפית נקבעת על פי לוח הזמנים לחופשה. מסמך זה הוא חובה לא רק עבור העובד, אלא גם עבור הארגון, ולכן למעביד אין כל זכות להפר אותו. אם לוח הזמנים אינו מתבצע באשמת המעסיק, אז לעובד כל הזכות ליצור קשר עם רשויות הפיקוח. המעסיק יכול להעביר את החופשה לשנה הבאה רק בהסכמת העובד, ובשנת העבודה הבאה יש להעניק את החופשה שהוחמצה. פיצוי כספי יכול להחליף רק את החלק בו העולה על עשרים ושמונה יום.
