אם אתה צריך להיחקר על ידי חוקר, אל תדאג. בדרך כלל הליך זה אינו מפחיד כמו שמוצג בסרטים. עם זאת, עדיין כדאי להתכונן לאירוע הקרוב ולברר כיצד מתנהלת החקירה על ידי החוקרים.
הוראות
שלב 1
חקירה היא משחק טקטי, שכתוצאה מכך מקבל החוקר את המידע הדרוש: באילו נסיבות האירוע התרחש, אילו מקורות נוספים למידע נחוץ קיימים, הראיות שכבר היו מעורבות במקרה נכונות.
שלב 2
לפני שהוא קורא עד או חשוד לחקירה, בוחן החוקר בקפידה את תחומי העניין שלו, השכלתו, רמתו התרבותית, מזגו ומאפייניו הפסיכולוגיים. זה הכרחי כדי שבמהלך החקירה יהיה אפשר לפרש נכון את התנהגות האדם.
שלב 3
אחת הטכניקות היעילות ביותר, המשמשות לעתים קרובות בתרגול חקירה, היא שיטת ההפתעה. מי שמשתמש בטכניקה זו סומך לרוב על העובדה שהחשוד, אם הוא משקר, לא יספיק "להחליף" את מערכת התשובות שחשבו בעבר לשאלה בלתי צפויה, וכתוצאה מכך הוא יתבלבל והתבלבל.. לרוב, החוקר שם לב לא לתשובת האדם הנחקר, אלא לתגובתו על מנת להבין את מידת החשיבות של שאלה זו.
שלב 4
על מנת ליצור ל"אסיר "שלהם את ההשפעה של" ביסוס האמת הבלתי נמנע ", החוקרים משתמשים בטכניקה של עקביות. החוקר מתמקד בפירוט בכל עדות, ומתמקד בעקביות ובנאמנות שאי אפשר להכחיש. כתוצאה מכך, לחשוד אין ספק בכך, והוא מתחיל להיות עצבני, בציפייה לתוצאת החקירה.
שלב 5
על מנת לבלבל את החשוד, החוקר טוען אותו במקביל בכמה עובדות, הכבדות לחקירה, וראיות שאינן קשורות זו לזו. כתוצאה מכך, תודעתו של האדם "עמוסה יתר על המידה" והוא, שאינו מסוגל לבסס ולו קשר ולו הקטן ביותר בין נימוקיו של החוקר, מאבד את היכולת לומר שקר.
שלב 6
אם אדם יודע מידע כלשהו, אך חושש לספר על כך למשטרה, אז החוקר משתמש בטכניקה של הדגשת התכונות החיוביות של האדם. במהלך החקירה, העד נזכר שוב ושוב בגבורתו ובאומץ לבו, בחובה האזרחית שיש לבצע. ניתן להשתמש כאן בעובדות החיוביות של הביוגרפיה שלו.
