מזכר ההתאגדות מסתיים כאשר ארגונים נוצרים בצורה של חברות עם אחריות מוגבלת. להסכם זה אין מעמד של מסמך מכונן, ולכן הוא מתפרש כעסקה רגילה במשפט אזרחי.
ההסכם המרכיב נכרת על ידי משתתפי הארגון בדמות חברת אחריות מוגבלת בשלב הקמתו. כריתת הסכם זה אינה תנאי מוקדם לרישום ולפעילות הבאות של גורם משפטי, לפיכך, שאלת ביצוע הליך זה נתונה לשיקול דעתם של המייסדים.
בעת הקמת חברות משותפות ניתן לסכם הסכם דומה, הנקרא הסכם על הקמת חברה. אין להסכם המרכיב מעמד של מסמך מכונן, הוא אינו מוגש לגופים ממלכתיים שונים לגוף משפטי למימוש זכויותיו, למילוי חובותיו.
כיצד לסכם מזכר התאגדות?
לסיום מזכר ההתאגדות, חברי העתיד של החברה חייבים להסכים על כל התנאים הבסיסיים שלה. בדרך כלל, הסכם זה נחתם בטרם פורמלית אמנת הישות המשפטית, לעיתים בתזכיר ההתייחסות מתייחסת לאמנה, המשלים ומפענחים חלק מתנאי העסקה הזו.
הנושאים העיקריים עליהם מוסכם בעת החתימה על מזכר ההתאגדות וקבועים בנוסחו הם התנאים להעברת נכסים לארגון שנוצר, פרטי השתתפותם של המייסדים בחברה זו, הכללים להפצת נכסים. רווחים, הפסדים, שיטות ניהול החברה ונקודות משמעותיות אחרות. לאחר מכן, מייסדים המייסדים טקסט כתוב של ההסכם, עליו חתום כל אחד מהם. לאחר שהגיעו להסכמה בין המשתתפים, מזכר ההתאגדות נכנס לתוקף.
מה ניתן לכלול בתזכיר ההתאגדות?
מבחינה מבנית, מזכר ההתאגדות כולל בדרך כלל חלק היכרות, עיקרי ואחרון. בחלק המבוא מצויינת מטרת כריתת החוזה, שמות צדדיה, שם, צורה ארגונית ומשפטית של הישות המשפטית שנוצרה. גם בבלוק זה, נרשם מידע על סוג הפעילות והמיקום של החברה העתידית.
החלק העיקרי מתאר את חובות המשתתפים, הליך גיבוש רכוש החברה, המוזרויות בהקמת גופי ניהול, הליך חלוקת רווחים ונושאים משמעותיים אחרים. בחלק האחרון, המשתתפים מסכימים על הנוהל לפתרון סכסוכים שעלולים להתעורר בעתיד, וגם קובעים את התנאים לשינוי אפשרי, סיום החוזה בהמשך.
