תשלום חובות החייב שנפטר מתבצע על ידי יורשיו במקרה שהאחרון קיבל את הירושה. אם היורשים נעדרים או נטשו את הירושה, אזי החוב משולם על חשבון הנכס שעבר בירושה, ושאר הנכס מועבר למדינה.
רוב ההתחייבויות של החייב שנפטר הן חלק מהירושה, כלומר, ניתן להעביר ליורשים. אלה הם שהופכים לאנשים חייבים שמחזירים את חובות המוריש, בכפוף לקבלת הירושה. יש לזכור כי חובות והתחייבויות הקשורים באישיותו של החייב שנפטר אינם עוברים ליורשים. כך, למשל, התחייבויות אשראי לבנק עשויות להיכלל בעיזבון, אך לא נכללות בהן חובות מזונות או תשלומים הקשורים בגרימת פגיעה בבריאותו של אדם למנוח. היורשים אחראים להתחייבויות רק בגבולות הערך של הירושה שעברה בירושה (חלק מהירושה).
כיצד מתבצעות תביעות לאחר מות החייב?
הנושים צריכים להיות מודעים לקיומם של מוזרויות מסוימות בהגשת תביעות לאחר מות החייב. לכן, עם טענות או תביעות ליורשים ניתן לטפל רק לאחר שהם מקבלים את הירושה. יתרה מכך, אם התקבלה קבלה כזו, ניתן להגיש את התביעה כנגד כל יורש במלואו, שכן הם נושאים באחריות משותפת ומספר, המוגבלת רק בגודל החלק המקובל בירושה. הנושה יכול להגיש תביעה עוד לפני שמישהו מהיורשים מקבל את הירושה. ערעור שכזה רלוונטי במיוחד בשל העובדה שמותו של החייב אינו קוטע את תקופת ההתיישנות, העלולה פשוט לפוג. זו הסיבה שנושים יכולים לטעון טענות נגד מבצע הצוואה (נוטריון) או ירושה. במקרה זה, ניתן למלא דרישות כאלה בדיוק על חשבון הנכס שצוין.
מה לעשות אם אין יורשים?
אם היורשים נעדרים או שסירבו לרשת, ניתן להגיש תביעות בגין חובותיו של החייב שנפטר כנגד ביצוע הצוואה, וכן ישירות נגד המדינה המקבלת את הנכס בהיעדר יורשים. במקרה זה, בית המשפט רשאי לספק גם את אותן טענות, שגובהן אינו עולה על ערך הירושה. אם היורשים מצהירים כי הם מסרבים להתחייבויות המוריש שנפטר, יש לזכור כי אי אפשר לוותר חלקית על הירושה. יש לקבלו במלואו, כולל התחייבויות קיימות. החלופה היחידה היא דחייה מוחלטת של הירושה, שגם בה היורשים אינם יכולים לתבוע את הרכוש.
