תקשורת היא תהליך פיתוח מגעים שונים בין אנשים שנוצרו כתוצאה מפעילות משותפת. תקשורת כוללת חילופי סוגים שונים של מידע, פיתוח אסטרטגיה אחת, תפיסת האחד את השני. בעיה רצינית עבור מנהלים מודרניים היא ידע לקוי או אפילו בורות בתקשורת בין אישית.
מודל תקשורת כללי בניהול
בתורת הניהול, אין כיום מודל כללי של תקשורת עסקית. בדיוק כמו שאין הגדרה אחת לכך. עם זאת, רוב החוקרים מבינים מושג זה כתהליך של אינטראקציה המתרחשת באמצעות חילופי מידע המכוונים לתוצאה ספציפית. חילופי דברים כאלה מתרחשים בתהליך של פעילות תכליתית.
יש מדענים בתחום הניהול והניהול ששמים דגש על מטרות סיבתיות ותכנים פונקציונליים בהגדרת התקשורת. הם מבחינים בנפרד בתקשורת תקשורתית עסקית, המתבצעת באמצעים סימבוליים. זה יכול להיגרם על ידי צרכי הפעילות, וגם מכוון לביצוע שינויים בהתנהגות ובצורות הסמנטיות והאישיות של השותף לפעילות.
שלבי תקשורת
ניתן לחלק את התקשורת בניהול למספר שלבים.
השלב הראשון נקבע על פי הצורך בתקשורת. זה מעודד קשר עם אנשים אחרים.
השלב השני הוא התמקדות ביעדי התקשורת הזו, במצב התקשורת המיידי.
השלב השלישי הוא תכנון תוכן התקשורת. בשלב זה, אדם קובע לעיתים קרובות באופן לא מודע מה ייאמר לשיח.
השלב הרביעי הוא מגע ישיר. בני שיח מחליפים דעות, עובדות ורעיונות. התוצאה של שלב זה היא משוב, כלומר, סגנונות, שיטות וכיווני התקשורת מותאמים.
בעיות ביישום תקשורת בניהול
כמעט כל חוקרי הבעיה מסכימים שתקשורת פעילה בין עובדים יכולה להיות הפיתרון לכל הבעיות והצרות של הארגון. כאילו ככל שתקשור כזה יהיה יותר, כך עלולות לצוץ פחות בעיות שונות, או שהן ייפתרו הרבה יותר מהר. יש להתייחס לאסטרטגיה זו בעסקים בזהירות. אחרי הכל, מנהלים או הארגון כולו עם גישה כזו יכולים להפוך למרכזים עמוסים לענות על שאלות שונות ורבות, ולכן, למאגר מידע מיותר לחלוטין.
קיצון נוסף, שעלול להוביל לבעיות מיותרות, הוא המספר המינימלי של ערוצים שונים לתקשורת בצוות. זה לא יכול להפחית את כמות המידע, אלא להפך, להעביר אותו למרכזים מחתרתיים, מה שמשפיע ישירות על איכות ההחלטות שקיבלו המנהיגים.
