מידת האיפוק הגבוהה ביותר בהתאם לחקיקה הנוכחית בהליך הפלילי היא מעצר. אמצעי זה עשוי להטיל על ידי בית המשפט לחשודים ולהאשים אותו בביצוע פשעים בקטגוריות מסוימות, כמו גם במקרים חריגים אחרים.
אמצעי ריסון מוטלים על חשודים שהואשמו בביצוע פשעים לתקופה עד לגזר הדין של בית המשפט. מידת האיפוק הגבוהה ביותר נלקחת למעצר, הזכות הבלעדית למינויו ניתנת לבית המשפט. הכלל הכללי קובע כי ניתן לבחור באמצעי ריסון זה רק כאשר מבצעים פשעים שבגינם ניתן להטיל מאסר לתקופה של יותר משלוש שנים. גם במקרה זה על בית המשפט להסיק כי אי אפשר לקבוע אמצעי ריסון אחר לתקופת החקירה, החקירה, המשפט. יחד עם זאת, החלטת בית המשפט המסגירה את מטרת צעד זה אינה יכולה להיות בלתי סבירה, עליה לכלול התייחסויות לנסיבות ספציפיות (למשל תוצאות תוצאות חיפוש מבצעיות) ששימשו את הסיבה להחלטה כזו.
מקרים חריגים של מינוי ריסון הון
בחלק מהמקרים, בית הדין יכול להטיל את מידת האיפוק הגבוהה ביותר גם בחשד, האשמה בביצוע מעשה פסול של כובד קל, שהאחריות עליו אינה מגיעה לשלוש שנות מאסר. אפשרות זו אפשרית במקרים בהם לא ניתן היה לקבוע את זהות החשוד או הנאשם, כמו גם בהיעדר מקום מגורים קבוע בפדרציה הרוסית. בנוסף, מינוי מעצר אפשרי במקרה של התנהגות בלתי מספקת של אדם כזה, שמשמעותה הפרה של אמצעי מניעה שקבע בעבר, בריחה מגופי משפט וחקירה. אם אמצעי כזה מוטל על קטין, יש לחשוד בו, להאשים אותו בעבירה חמורה, ובמיוחד בפשע חמור (מאסר בגין פשע בכבידה ממוצעת מותר במקרים חריגים).
נוהל מינוי עונש מוות
אמצעי מניעה בצורת לקיחת מעצר ממונה על ידי שופט רק אם קיימת עתירה מקבילה של חוקר, קצין חקירות. פקידים אלה מחויבים לבסס בכתב את הצורך לבחור באמצעי מסוים זה, לספק ראיות התומכות בטיעוניהם. סוגיית הטלת אמצעי מניעה נפתרת בישיבת בית משפט נפרדת, אליה מובאים החשוד או הנאשם. בבואו לדון בעתירה, רשאי שופט להיעתר או לסרב להטיל אמצעי זה. במקרה השני, בית המשפט יכול להורות באופן עצמאי על מעצר בית או ערבות.
