כל אנשי מקצוע בתחום יחסי הציבור צריכים לכתוב טקסטים של הודעות מעת לעת כדי לקיים אינטראקציה עם הציבור. אלה יכולים להיות מאמרים מיוחדים בתקשורת, הודעות לעיתונות וידיעות חדשות, נאומי דברי קהל לאנשים חשובים, ועוד הרבה יותר. וכל אנשי יחסי הציבור המנוסים מודעים היטב לכך שלטקסטים כאלה יש פרטים משלהם, המבדילים אותם בצורה ניכרת מחומרי תקשורת רגילים. הם נוצרים תמיד תוך התחשבות במספר כללים שכל מומחה יחסי ציבור צריך לדעת.
הוראות
שלב 1
אם אתה מתכוון לכתוב עותק יחסי ציבור טוב, קודם כל, קבע בעצמך אם הוא מיועד לקריאה או האזנה על ידי קהל היעד. העובדה היא שהמיוחדות של כתיבת טקסטים להודעות בעל פה שונות מטקסטים לקריאה. אם הטקסט שלך מיועד לתקשורת בעל פה, ראשית כל, דאג לקצרות המשפטים ולבהירותם.
שלב 2
לעולם אל תשתמש במשפטים ארוכים ומורכבים בטקסטים האזנתיים. אחרת, הקהל שלך פשוט ישכח היכן התחיל ההודעה ולא יוכל לתפוס אותו בבירור. הנקודה החשובה השנייה לתקשורת בעל פה היא שעליך "לתפוס" את עניין המאזין משני הביטויים הראשונים. כשהוא מוצג בעל פה, לקהל שלך תהיה רק הזדמנות אחת להבין את המסר שלך. לכן, אם שני המשפטים הראשונים נראים לה משעממים וחסרי משמעות, כל המאמצים שלך יבוזבזו. המידע הדרוש פשוט לא יגיע לצרכן.
שלב 3
בהודעות המיועדות לתפיסה חזותית תוכלו להשתמש במשפטים ארוכים ומורכבים יותר. הקורא פשוט גולש בטקסט כולו ויעשה עליו רושם כללי. עם זאת, זכור כי הרבה יותר קל למצוא שגיאות וחוסר עקביות במידע המוצג בהודעה הכתובה עם העובדות הקיימות. לכן, בעת כתיבת מאמר יחסי ציבור לתקשורת, הודעה לעיתונות או דיווח חדשות, בדוק היטב את כל המספרים והנתונים שאתה פועל עליהם.
שלב 4
לא משנה אם אתה מכין טקסט להצגה בעל פה או לפרסום מודפס, עליך לזכור את כלל הזהב של I. Babel: "לא יותר מרעיון אחד ולא יותר מתמונה אחת במשפט אחד." משפט טוב צריך לכלול קצת יותר מהנושא, הפועל והאובייקט. משפטים קצרים וספציפיים מאוד מספקים בהירות ומהירות סיפור.
שלב 5
אם אתה מכין טקסט רב (כתבה גדולה לתקשורת, דוח אנליטי, ראיון תדמיתי וכו '), הקפד לעקוב אחר אורך הפסקאות והפסקאות. פסקאות ארוכות מדי יגרמו לקורא להרגיש מיואש ולא נעים, ואתה בכלל לא צריך את זה. פסקה אידיאלית לתפיסה היא שלושה או ארבעה משפטים. נפח זה מספיק בכדי לבטא רעיון מסוים, אך לא מספיק בכדי לעייף את הקהל.
שלב 6
זכור לשמור על זה טבעי בעת כתיבה. אין צורך לנסות להציג את החומר באיזו שפה ספרותית מעודנת במיוחד, כתוב בזמן שאתה מדבר. זה עושה רושם טוב ובונה את אמון הקהל. אל תזניח את המרכיב הרגשי בכתיבתך. אלא אם כן העניין נוגע למאמר אנליטי, רגשנות מסוימת של עמדת המחבר נתפסת תמיד בחיוב וגורמת לרצון להסכים איתו.
