על פי האנציקלופדיה הסובייטית הגדולה, ראיון (מהראיון באנגלית - פגישה עסקית, ראיון) הוא אחד הז'אנרים הסברתיים (או) העיתונאיים, שהוא שיחה בין מראיין לאחד או כמה משיבים בנושאים בעלי משמעות חברתית ומעניינת.. במקביל, המשיבים בראיונות יכולים גם לדבר על עצמם וגם להגיב על אירועים שהתרחשו. כדי לקיים ראיון, אתה זקוק לפחות לשני אנשים, אחד מהם ישאל שאלות, והשני יענה עליהם.
הוראות
שלב 1
לפני שתראיין מישהו, התכונן אליו. נסה לאסוף מידע רב ככל האפשר מהמשיב עמו תתקשר. אם מדובר באדם מפורסם, קרא עליו בעיתונים ובאינטרנט. אם המרואיין הוא אזרח רגיל, אך יש לך אפשרות לדבר עם משפחתו, הבוסים, הקולגות, שאל אותם אודותיו. כל זה נעשה כדי לקבוע את טווח הנושאים שעליהם תוכלו לדבר, ולא לשאול בשוגג שאלות חסרות טאקט. לדוגמא, אם המשיב שלך חווה לאחרונה את מותו של אדם אהוב, אתה לא צריך לגעת בנושא זה בראיון אם מדובר, למשל, בעבודתו, ולא בחייו האישיים.
שלב 2
כתוב כמה שאלות לדוגמא שאתה הולך לשאול את המשיב. נסו לנסח אותם בצורה כזו שהם יעניקו השראה לשיח לתשובות מפורטות, ולא ל"כן-לא-לא יודע "קצר. יש לבנות שאלות באופן הגיוני, כך שנושא הראיון הראשי יתגלה יותר ויותר עם כל ביטוי. יחד עם זאת, על המראיין לדבר בקצרה ובהירה ככל האפשר, ולא לנסות להראות חכם יותר מבן שיחו. דאג שהשאלות לא יהיו ארוכות מדי ומופשטות, כך שניתן יהיה לבטא אותן בקלות ולא יהיה צורך לחזור עליהן פעמיים.
שלב 3
לפני תחילת הראיון, תאר בקצרה את המטרה העיקרית של שיחתך עם המרואיין. אם הראיון נועד למטרות הסברה, התחל מהסיבה שבגינה אתה מנהל את השיחה. אם אנחנו מדברים על האדם שנותן את הראיון, בקש תחילה שיספר מעט על עצמו. שאלו שאלות נוספות על סמך הסיפור, אל תפחדו להבהיר ושאלו שוב, במיוחד כשמדובר בתאריכים ובאנשים. כך קורה שהמרואיין, הנסחף מסיפורו שלו, מתחיל להתרחק מהנושא, להתעמק בזיכרונות. במקרה זה, החזירו נכון את השיחה לכיוון הדרוש לכם במילים: "זה מאוד מעניין, אבל הייתי רוצה לדעת יותר על זה …"