בשל העובדה שהחוק אינו קובע באילו מקרים יש לסלוח לעובד על היעדרות מהעבודה, המעביד מקבל החלטה כזו באופן עצמאי. על מנת להימנע ממצב שנוי במחלוקת, נביא מספר דוגמאות נפוצות.
הסיבה הלגיטימית הנפוצה ביותר להיעדרויות היא מצבו הבריאותי המידרדר של העובד. אך מה אם המחלה מאושרת רק על ידי אישור של רופא, והעובד לא ערך חופשת מחלה?
לבתי משפט עמדות שונות כלפי ראיות לנכות זמנית של עובד: ישנן החלטות לפיהן אישור רפואי רגיל מאשר שהעובד החמיץ עבודה מסיבה טובה. היעדר חופשת מחלה במקרה זה יכול להשפיע רק על תשלום ימי ההיעדרות מהעבודה, אך אין פירושו היעדר אמת.
עם זאת, ישנן גם דעות של בתי המשפט כי דווקא תעודת אי הכושר לעבודה נחוצה, מכיוון שבכל שאר המסמכים אין מסקנה לגבי יכולתו של המטופל לעבוד.
בהתחשב בפער זה בעמדות בתי המשפט, עדיף להוציא אישור על כושר עבודה, ולו ליום אחד בלבד.
אם עובד הגיש בקשה לחופשת מחלה למחרת לאחר שנעדר מעבודתו (למשל מכיוון שהיה יום חופש בבית החולים), והופעת חופשת המחלה הונפקה, גם היום הראשון למחלה אינו יכול להיחשב להיעדרות.
אין ספק שלא ניתן להכיר בסיבה טובה - טיפול בבית מבלי לפנות לרופא, וכן לעבור בדיקה רפואית ללא הפניה מהמעסיק.
בכל מקרה, בתי המשפט יוצאים מכך שפנייה לבית חולים או לרופא אמורה להסתיים במתן תעודת אי כושר עבודה או במתן תעודה המכילה מסקנה בדבר חוסר האפשרות למלא את חובות העבודה.
מצבים בהם עובד נעדר ללא חופשת מחלה בגלל מחלת ילד, בתי המשפט רואים סיבה טובה אם קיימת אישור מרופא ילדים. כמו כן, אינך יכול לפטר עובד שהפסיד עבודה בקשר לפנייה לטיפול רפואי חירום בילד.
אם עובד, כשהוא בחופשת מחלה, הלך לעבודה ועזב את מקום העבודה ללא התראה מוקדמת, אי אפשר לפטר אותו בגלל היעדרות, מכיוון שרק חופשת מחלה סגורה מדברת על השבת יכולת העבודה.
מכירים גם סיבות טובות: היעדרות מהעבודה בזמן עבודת חירום דחופה בבית; בקשר לנסיעה למקום הלימוד ובחזרה, בכפוף לחופשת סטודנטים רשמית; במקרים של השתתפות בדיונים בבית המשפט (בזימון) כתובע, כנתבע או כעד. עם זאת, בהתחשב בכך שהשתתפות בבית המשפט כנציג היא מרצון, היעדרות ממקום העבודה ללא הסכמת המעסיק במקרה זה היא היעדרות.
