הפשטות לכאורה של הראיון שגויה. כשאתה שואל שאלות, עליך להיות מסוגל לגרום לשיח לדבר באופן שיקבל את המידע הדרוש, ולא מערכת ביטויים יעילים. ראיון הוא דיאלוג בו מי ששואל שאלות.
נחוץ
רשימת שאלות, עט, פנקס רשימות קוליות, אנשי קשר של בן השיח
הוראות
שלב 1
ראשית כל, מעורבות הכתב או המראיין בנושא חשובה. אם אתה באמת מעוניין לשאול אנשים או אדם ספציפי על חייו או על אירוע שהוא היה עד אליו, לא תצטרך לחשוב על רשימת השאלות. נסה להימנע משאלות קלישאה כמו "איך הפכת לשחקן? איך כותבים שירים? מה הרגשת כשיצא ספרך האחרון?"
שלב 2
לפני תחילת הראיון, שקול כיצד יראה המאמר. נסו למצוא כמה שיותר מידע על הנושא. ערכו רשימה משוערת של שאלות (כ -10), קבעו את רצףן. כמובן, במהלך ראיון, שאלות יכולות להחליף מקומות, להיעלם, לרוב במהלך השיחה נולדות שאלות חדשות. זכור את מושג החומר העתידי, אל תסטה מהמהלך המיועד, אחרת לא תקבל ראיון שלם, אלא סט של שאלות ותשובות לא קוהרנטיות. אם בני שיחו אינם שומעים זה את זה, לא המראיין, לא המרואיין ולא הקורא מעוניינים בכך.
שלב 3
על פי ספרו של דייוויד רנדל העיתונאי האוניברסלי, שאלות מסובכות מסגירות מראיין לא מנוסה או כתב העוסק יתר על המידה במאמרו. שאל את השאלות הקלאסיות אך החשובות באמת: מה? איפה? מתי זה קרה? כפי ש? למה? לאחר שקיבלתם תשובות אליהם, תבינו שיש בידכם מידע מרכזי.
שלב 4
הקשיבו היטב לתשובות. זה יעזור לך להישאר במסלול ולהונות אותך עם ביטויים מצועפים. בקש להבהיר אותם, לעיתים קרובות מאחוריהם אינה ממש המשמעות שפרשת בדרכך. יש להשתמש בביטוי "לא להדפסה" לעתים נדירות ככל האפשר. לשם כך, קבע מראש את כל פרטי השיחה, ולאחר שתסכים, אל תיסוג מדבריך.
שלב 5
אל תפחד להישמע כמו טיפש כשאתה שואל על דברים ברורים למרואיין. זכרו שהמידע שתקבלו יקרא על ידי אנשים שמעוניינים בכך גם. לרוב רוב המקורות מוכנים לספר הרבה יותר אם הם רואים מישהו שמתעניין בנושא שלהם.
