מעסיקים רבים מפרים ללא בושה את זכויות עובדיהם. מכיוון שרוב העובדים אינם יודעים את זכויותיהם ואינם יכולים להשיב מלחמה או להביע את נקודת מבטם, ההנהלה משתמשת בזה ברצון. אבל יש צדק לכל מפר! חשוב מאוד לדעת על זכויותיך ולא לפחד לתבוע אותן, במיוחד כשמדובר בנשים בהריון.
נתחיל בידע בסיסי. ישנם שלושה סוגים של חופשת לידה:
- טרום לידתי - נמשך 70 יום; אם אישה בהריון עם תאומים, היא זכאית ל -84 ימי חופשה.
- לאחר לידה - נמשך זהה ללידה; אם הלידה הייתה עם סיבוכים, אז 86 ימי מנוחה אמורים להיות; אם אישה ילדה תאומים ומעלה, יש לה את הזכות לנוח 110 יום.
- (ילדים) - נמשך 3 שנים.
חופשות לפני הלידה ואחרי הלידה מסוכמות: אם מתוך 70 יום אישה השתמשה בעשרה בלבד, אז 60 הימים הנותרים נצברים לחופשה לאחר הלידה. לפיכך, היא תנוח לאחר הלידה לא במשך 70 יום, אלא למשך 130 יום. בנוסף, לאישה משולמות תגמולי ביטוח לאומי.
במהלך חופשת ההורים לשלוש שנים, האישה מקבלת גם הטבות מהמדינה. יחד עם זאת, היא יכולה להרוויח כסף נוסף בבית או לעבוד במשרה חלקית, ומקום העבודה הרשמי ותפקידה עדיין נותרים אצלה.
באשר לחופשת לידה באופן כללי, לאישה הזכות לכתוב בקשה עבורה, ללא קשר למשך הזמן שהיא עובדת. אם הבוסים מציעים פיצוי כספי במקום חופשה, זו כבר הפרה של זכויות העובד.
אם אישה בהריון מגיעה לקבל עבודה, אז עליה לדעת כי אין לה זכות לשלול עבודה בגלל תפקידה. במקרה זה, יש לה את הזכות לדרוש סירוב בכתב עם ציון הסיבה. אסור להעסיק אישה בהריון רק אם העבודה קשורה למאמץ גופני כבד, תצטרך לעבוד עם חומרים רעילים, או אם האישה פשוט לא עומדת בדרישות המשרה הפנויה.
בעת כריתת חוזה עבודה יש להזכיר לרשויות כי אין להן זכות לקבוע תקופת ניסיון לאישה בהריון או לאם צעירה עד שילדה יהיה בן שנה וחצי. פיטורין גם לא בא בחשבון. עובד בהריון יכול להתפטר רק בגלל חיסול החברה בה הוא מועסק. גם אם תום תקופת חוזה העבודה, המעסיק מחויב לחדש אותו.
