שיטת העבודה העיקרית של פסיכולוגים, סוציולוגים, משווקים וחוקרים אחרים היא תשאול. אך לא רק בתחומים אלה של פעילויות ניתן להשתמש בשאלונים. אנשים רבים צריכים למלא אותם בעת כניסה למוסד חינוכי, בעת הגשת מועמדות לעבודה ובמצבי חיים רבים אחרים. זה בכלל לא קל לערוך שאלון בצורה נכונה, כפי שהוא נראה במבט ראשון.
הוראות
שלב 1
ממש בתחילת השאלון, השאלות צריכות להיות קלות. יתר על כן, הם יכולים להיות מסובכים. בסוף השאלון, כאשר המשיב כבר עייף, מומלץ לשים עבורו כמה שאלות מעניינות.
שלב 2
השאלות הכלולות בשאלון כלשהו לא צריכות להיות מעורפלות. למשל, השאלה "מה ההכנסה שלך?" יכול להיות גם הכנסות המשיב וגם הכנסות כל משפחתו. אגב, אנחנו יכולים לדבר גם על משכורת וגם על הכנסות נוספות.
שלב 3
השאלון צריך להיות מורכב רק משאלות פשוטות שאינן מכילות ניסוחים מורכבים ומונחים שאינם מוכרים לרוב האנשים. כל שאלה צריכה להיות ברורה, תמציתית, מנוסחת בבירור.
שלב 4
בעת עריכת השאלון, אין לאפשר לדחוף את המשיב לעבר תשובה מוגדרת לשאלה. לכן, לא מקובל להתחיל בשאלות השאלונים במילים "האם אתה חושב ש …?", "האם אתה מסכים …?", "האם אתה אוהב …?".
שלב 5
אין לשלב בשאלון שאלות העולות על יכולת הזיכרון של העונה עליהן. לדוגמא, סביר להניח שהמשיב לא יוכל לענות במהירות ובמדויק על השאלה "כמה כסף הוצאת על קניית משחת שיניים בשנה האחרונה?"
שלב 6
על השאלון להיות מורכב משאלות כאלה, שהתשובות עליהן יודע המשיב בדיוק, זוכר ומוכן לדון בהן עם אדם זר.
שלב 7
אחת הדרישות החשובות ביותר לשאלון היא כבוד המשיב. לכן זה לא אמור לכלול שאלות שיכולות לגרום לאנשים לרגשות שליליים, בושה או מבוכה.
שלב 8
השאלון עליו משיב המשיב תוך 20 דקות ואף יותר, מעיד בדרך כלל על הכשרה מקצועית לא מספקת של מארגני המחקר המתבצע.
שלב 9
שאלון ערוך כהלכה אינו מעלה שאלות מהמשיבים, ואינו מצריך הסברים נוספים.
