ניסיון בעבודה הוא כללי ורציף.
במאמר זה ננסה לענות על השאלה כיצד לספור את משך השירות מכל סוג שהוא.
הוראות
ניסיון בעבודה כללית (או ביטוחית) הוא משך העבודה הכולל במסגרת חוזה עבודה, עבודה שימושית אחרת לציבור, כמו גם התקופות הנקובות בחקיקה, ללא קשר להפרעות שנוצרו.
החוויה הכוללת נספרת על פי נתוני ספר העבודה. לשם כך, קח את תאריך הקבלה ואת תאריך פיטוריה של כל משרה וכתב אותם בטור. ואז הם מחשבים כמה ימי לוח שנה עבדו, החל מהקבלה וכלה בפיטורים. מספר הימים הללו בכל מקום עבודה מסוכם וכך מתקבל אורך השירות הכולל, המתבטא במספר השנים, החודשים והימים.
בואו נראה דוגמה לאופן שבו מחושבים הוותק הכולל. סיבת הפיטורים בכל המקרים תיחשב כרצונו של העובד עצמו. מקום העבודה הראשון: התקבל ב- 28 בספטמבר 2001 - הודח ב- 22 בנובמבר 2003. מקום העבודה השני: התקבל בתאריך 20.03.2004 - פוטר בתאריך 16.07.2007. מקום העבודה השלישי: התקבל בתאריך 12.10.2008 - פוטר בתאריך 10.01.2011.
בחישוב משך השירות יש להפחית את מועד הקבלה מיום הפיטורים. במידת הצורך נדרשים שתים עשרה חודשים לפירוט משנה, ושלושים יום מחודש. שימוש בתכנית ספירה כזו, בכל תקופה "יום אחד" הולך לאיבוד, אותו יש להוסיף. יתר על כן, כלל זה לעובד חל רק על התקופות בהן בוצעה פעילות עבודה.
אז בואו נעשה את החישובים: מקום העבודה הראשון: 2003-11-22 - 2001-09-28 = שנתיים חודש חודש 26 יום; מקום העבודה השני: 16 ביולי 2007 - 20 במרץ 2004 = 3 שנים 4 חודשים. 17 יום; מקום העבודה השלישי: 10.01.2011 - 12.10.2008 = שנתיים חודשיים 29 יום; יתר על כן, סך החוויה מחושב על ידי הוספת הנתונים: שנתיים חודש. 26 יום. + 3 שנים 4 חודשים 17 ימים + שנתיים חודשיים 29 יום. = 7 שנים 9 חודשים ו 12 יום. עכשיו בואו נדבר על האופן שבו יש צורך לספור נכון את משך השירות מסוג רציף. ניסיון עבודה מתמשך הוא משך הזמן של העבודה האחרונה.
יש לציין כי ניסיון עבודה מתמשך נותר במקרים כאלה: אם ההפסקה בין מעברים לעבודה אחת מסיבה טובה לא עלתה על חודש, ובגלל שבוע לא מכובד - שלושה שבועות. אם לאישה יש נכים ילדים מתחת לגיל 16, או ילדים מתחת לגיל 14, או שהיא בהריון. אם העובד פוטר מרצונו, הסיבה לכך הייתה שאחד מבני הזוג עבר ליישוב אחר למקום מגורים חדש, או שהוא פרש לגמלאות.
