עובדים בתחומים רבים צריכים להסתפק בשכר נמוך. יתר על כן, גובה השכר הזה תלוי לעתים קרובות מעט בכישרונותיו של העובד עצמו, ביחסו לעסקים, להשכלה או לניסיון.
האזורים הנמוכים ביותר ברוסיה מחולקים לשני אזורים גדולים: עובדים בעלי מיומנות נמוכה והמגזר הציבורי. זה לעובדים כאלה שמעסיקים לא מקצים כספים גדולים ולעתים קרובות הם צריכים לעבוד בגלל הייעוד והתלהבות.
המקצועות בשכר הנמוך במגזר הציבורי כוללים בעיקר משרות הוראה, ומשכורות נמוכות נצפות גם בקרב הצוותים המדעיים והרפואיים. מורים, גננות, רופאים כלליים, אחיות לא מקבלים את המשכורות שמגיעים לאנשים במקצועות אלה. הכנסתם לעיתים נדירות אפילו מגיעה למשכורות הממוצעות במדינה או בעיר. במיוחד באזורים הכפריים נצפות בעיות גדולות ברמת השכר וצמיחתם. לכן יש מחסור במשרות בתחום המקצועות הממומנים בתקציב. בערים, מורים ועובדים רפואיים נאלצים להרוויח כסף נוסף כחונכים או כמפיצים של תרופות בקרב האוכלוסייה. זו הדרך היחידה שיש להם הזדמנות לקבל הכנסה טובה אם למדינה אין אפשרות לשלם כראוי עבור עבודתם.
עם זאת, עובדים רבים אחרים במגזר הציבורי מקבלים הכנסות צנועות מאוד. זה חל על עובדי מדינה בדרגים נמוכים, ועל חוקרים, ועל היסטוריונים, תרבויות, היסטוריונים לאמנות. התקציב אינו יכול להקצות מספיק כספים לאנשים במקצועות אלה שאינם מייצרים דבר, עוסקים במדע, תרבות ואמנות. אולי זו טעות ענקית, שעדיין תעלה למדינה כספי עתק בעתיד, כאשר היא תצטרך להסתפק בטכנולוגיות זרות וביצירות אמנות במקום בפיתוחים וביצירות המופת שלה.
בין המקצועות הנמוכים ביותר בשכר, ניכרים גם תפקידים של גיאוגרפים, אנשי צבא, עובדים סוציאליים, פקידים וספרנים. מעניין ששכר העובדים באזורים אלה יכול להיות דומה לזה של עובדים לא מיומנים.
באופן מסורתי, עבודה מיומנת נמוכה נחשבת לשכר נמוך. אז עובדים, מדיחי כלים, עובדי מזון, אנשי שירות, אינסטלטורים, שומרים, חשמלאים, מנקים - כולם מקבלים מעט יחסית. אך אין זה מפתיע: אם לעובד אין ידע מעמיק בתחום ספציפי ודיפלומה של השלמת השכלה תיכונית או גבוהה, הוא לא יוכל לבצע עבודות כשירות גבוהה ולקבל הכנסה התואמת לכך.
