למרות הצמצום המתמיד של עובדי המדינה, מספרם אינו יורד, מה שמאט מאוד את העבודה של כל המערכות. אולי הכל באשמת הנורמות החקיקתיות שנקבעו במקרים כאלה?
הוראות
שלב 1
כמו אזרחים העובדים במבנים פרטיים, יש להזהיר את עובדי המדינה מפני הפיטורים הקרובים לא יאוחר מחודשיים מראש (באופן אישי ועם קבלתם). הליך זה צפוי לא רק בקשר לחיסול רשויות ציבוריות. זה יכול להתבצע גם בהתאם לתכנית לצמצום מספר המנגנונים הביורוקרטיים, עליהם מכריזים כל העת מהטריבונות הגבוהות ביותר.
שלב 2
הפחתה מתבצעת רק במקרה של חיסול הארגון:
- אנשים שיש להם שניים או יותר תלויים;
- אמהות חד הוריות המגדלות ילדים מתחת לגיל 14 (או ילדים נכים מתחת לגיל 18);
- נשים בהריון ונשים בחופשת לידה.
שלב 3
גם האיגוד המקצועי, שירות התעסוקה ופיקוח העבודה מתבשרים על פיטורים המוניים או יחידים הקרובים חודשיים מראש. אך אם האיגוד המקצועי מטיל וטו על פעולות כאלה מצד מעבידים (במקרה זה המדינה), ניתן לבטל או להשעות את ההפחתה.
שלב 4
מה שלא יהיה, אך התקבלה האישור לאישור הסכמה לפיטורין מהפקיד. במהלך החודשיים הקרובים הוא ימשיך למלא את חובותיו. על המדינה להציע לו תפקיד שווה ערך במחלקה אחרת במחלקה, או לשלם פיצוי כספי בגובה השכר החודשי הממוצע תוך 3 חודשים לאחר ההפחתה.
שלב 5
בנוסף, לעובד ניתנת האפשרות לעבור הסבה מקצועית על חשבון הציבור. על פי תוצאותיו, הוא יוכל להגיש מועמדות לדרגה גבוהה יותר, או לקבל משרה במחלקה אחרת בהתאם לכישוריו.
שלב 6
אך בכל מקרה העובד (כמו גם בני משפחתו) ישמור על כל ההטבות שהיו קיימות במשך שנה לאחר הפיטורין. גם אם הוא יוכר כמובטל, המשכיות ניסיון העבודה תישמר גם לתקופה זו, שתשתקף בספר העבודה.
