הפרטה מרמזת על רכישת בעלות קבועה על כל שטח (דירה משותפת, חדר מעונות) בו אדם מתגורר בשכירות.
מסמכים נדרשים להפרטה
עסקה כזו יכולה להתבצע רק פעם אחת במהלך החיים.
כדי לקבל את המקום לשימוש אישי, תידרש הסכמת כל האזרחים הבוגרים הרשומים בו. אלה כוללים אזרחים שנעדרים מכל סיבה שהיא (אנשים המשרתים בכלא, אנשי צבא).
כדי לסכם הסכם כזה, תזדקק לרשימה שלמה של מסמכים. זה כולל:
- הצהרה כתובה;
- צילומי דרכון (לבני משפחה בוגרים) ותעודות לידה (לילדים);
- דרכון קדסטרלי;
- תמצית מספר הבית על כל בני המשפחה הנוכחיים והגמלאים;
- צו לדיור או צו לשחרור הנחות;
- חוזה עבודה חברתי
במקרה שמישהו מהתושבים נגד הפרטה, יידרש סירוב בכתב. במקרה זה, העברת הבעלות על המקום תהיה בלתי אפשרית.
כללים לעריכת חוזה
שלב מכריע בהפרטת הדיור הוא ביצוע החוזה.
על החוזה לשקף נתונים כגון: שם החפץ, כתובת השטח, שהופך לנכס, כתובתו, השטח הכולל, מספר החדרים. כמו כן יש להזין את הנתונים האישיים של האנשים שעושים את העסקה.
ביצוע חוזה הוא די פשוט. כבר בהתחלה מצוין השם המלא. התובע, כתובתו, עותקים של תמצית מספר הבית. ואז מזינים את מספר ההזמנה, שעל בסיסו עבר האזרח לחדר זה, תאריך ההגעה. בהמשך ההסכם יש התייחסויות למסמכי חקיקה. ואז התובע מבקש להעביר אליו את הדיור ללא עלות. בסיום מודבקת חתימת התובע ומועד.
יש לציין כי על מנת לסיים עסקה כזו, קבלה נוספת לתשלום מס, העתק ההזמנה והמכתב, העתק התביעה, המועבר לנתבע, והעתק תמצית מ ספר הבית מצורף לחוזה הראשי.
בעת מילוי כל הניירות הדרושים, מומלץ לבדוק את תקינות האיות של נתוני הדרכון, שם המשפחה, השם הפרטי והפטרונימי. על כל הניירות להיות בעלי מספר, חתימה וחותם. כל המסמכים צריכים להיערך רק בעט. תיקונים ומחיקות שאינם מוסכמים על ידי הצדדים אינם מורשים.
לפיכך, בהחלט כולם יכולים לערוך הסכם להפרטת דיור, רק נדרש לאסוף את המסמכים הדרושים, לכתוב בקשה נכונה ולהסכים עם הצדדים.
