ישנם מצבים בהם השכר מחושב אך לא משולם על ידי מעסיק חסר מצפון. ואם עובד מפסיד את המועד הקבוע בחוק להגשת התביעה, יתכן שנדחה ממנו את התשלום המגיע.
קוד העבודה של הפדרציה הרוסית קובע שתי אפשרויות לפתרון הבעיה בשכר שנצבר אך לא שולם. השיטה הראשונה מציעה פנייה לוועדה שהוקמה במיוחד ליישוב סכסוכי עבודה. אבל, כפי שמראה בפועל, אפשרות זו אינה יעילה. האפשרות השנייה היא הגשת תביעה לבית משפט, בעוד שהתובע פטור מתשלום חובת המדינה.
בהתאם לסעיף 392 לחוק העבודה של הפדרציה הרוסית, ישנן שתי אפשרויות לפרק הזמן להגשת כתב תביעה בבית המשפט. הראשון שבהם נחשב ליישום למצב פיטורי עובד. במקרה זה ניתן להגיש תביעה לבית המשפט תוך חודש מיום הפיטורים. האפשרות השנייה חלה על כל סוגי הסכסוכים האחרים, כאן ניתן להגיש בקשה לבית המשפט תוך 3 חודשים מרגע שנודע לכפוף אודות הפרת זכויותיו.
עם זאת, ישנם יוצאים מן הכלל לכלל שהוא. לכן, אם אתה ממשיך לעבוד אצל מעסיק שלדוגמא לא שילם או לא שילם את משכורתך לתקופה מסוימת לפני שנה, אתה עדיין יכול להגיש תביעה, אם כי שלושת החודשים שהוקצו לכך כבר חלפו מזמן. זכות זו נתמכת בהחלטת מליאת בית המשפט העליון של הפדרציה הרוסית מיום 17 במרץ 2004, כלומר "על החלת קוד העבודה של הפדרציה הרוסית על ידי בתי המשפט של הפדרציה הרוסית."
סעיף 56 לגזירה זו אומר כי גם אם עובד הממשיך לעבוד אצל המעסיק החמיץ את שלושת החודשים שהוקצו לו להגשת תביעה בגין שכר שלא שולם, עדיין יש לו את הזכות לעשות זאת, שכן יחסי עבודה כאלה נחשבים כ הפרה הנושאת אופי ארוך. במקרה זה, המעסיק מחויב לשלם את כל החובות הקיימים לעובד.
לפיכך, החוק קובע הגנה על העובד במקרה בו המעביד מגיש תביעה שכנגד לבית המשפט כי פקודיו החמיצו את המועד האחרון להגשת תלונה. על בית המשפט לסרב למעסיק לדון בתביעתו ולחקור מקרה זה.
אם המעסיק היה בפיגור בתשלום השכר לעובד, אך האחרון הסתיים, מתחילה לחשב את תקופת 3 חודשים בדיוק מרגע הפיטורים. התקופה שבמקרה זה ניתן לגבות שכר שלא שולם היא 3 שנים (התיישנות כללית).
