אם לא ניתן חופשה, על העובד לנהל משא ומתן עם המעסיק, להזכיר לו את זכויותיו, את האחריות להפרתם. אם שיטה זו אינה עובדת, עליך לפנות לרשויות הפיקוח בבקשה לתלונה.
לכל עובד יש את הזכות להעניק חופשה שנתית, אשר נקבעה על ידי סעיף 114 לחוק העבודה של הפדרציה הרוסית. ישנם מנהלים המפרים כלל זה בכך שהם מסרבים לשלוח עובדים לחופשה גם אם יש תקופה מוגדרת בלוח הזמנים המקביל. התנהגות כזו מהווה פגיעה גסה בזכויות החוקתיות והעבודה, אך אין לפנות באופן מיידי לגורמי הפיקוח לאכיפת החוק, מכיוון שלעתים קרובות ניתן לבטל את הבעיה באמצעות משא ומתן עם המעסיק. ככלל, למנהל יש גם סיבות אובייקטיביות לסירוב להעניק חופשה שנתית, אך הוא אינו סומך על עובד שמודע לזכויותיו שלו.
כיצד להשתמש נכון בזכאות החופשה שלך
חשוב שכל עובד יידע שבשנת העבודה הראשונה, לכל מעסיק יש את הזכות לצאת לחופשה שנתית מלאה לאחר שישה חודשי עבודה, ולאחר מכן - בכל שנה. תקופות ספציפיות נקבעות בלוח הזמנים לחופשה, והמסמך שצוין הוא חובה עבור העובד, המעסיק. כלל זה כלול בסעיף 123 לחוק העבודה של הפדרציה הרוסית. אם המעסיק מסרב למלא את ההתחייבות שצוינה כראוי, אינו נענה לבקשות העובד, הרי שבמשא ומתן יש צורך להזכיר את האפשרות להביא אותו לאחריות מנהלית, שלאחריה עדיין יהיה צורך להעניק חופשה. בפרט, ניתן להעניש ארגון בהתאם לסעיף 5.27 לקוד העבירות המנהליות של הפדרציה הרוסית (קנס של 30-50 אלף רובל).
מה לעשות בהיעדר תגובת מנהל
אם המעסיק אינו מסכים להעניק חופשה חוקית לאחר משא ומתן, יש להגיש תלונה לרשויות הפיקוח. פיקוח העבודה והפרקליטות פועלים כגופים כאלה. יחד עם זאת, פנייתו של עובד ספציפי עשויה לגרור תגובה שלילית מצד המעסיק בהמשך. לכן יש לנקוט באמצעים להוצאת השלכות שליליות על המבקש. תלונות אנונימיות אינן מתקבלות על ידי הרשויות הללו, אך העובד עשוי לבקש שלא יזוהו. לאחר הגשת התלונה תבוצע ביקורת על החברה, יבוטלו ההפרות שנמצאו בהתאם לתזמון החופשה והמעסיק יישא באחריות על פי החוק.
