על פי קוד העבודה, יום חופש הוא יום מנוחה נוסף לעבודה בשעות נוספות או לעבודה בסופי שבוע ובחגים. למעסיק הזכות לשתף עובדים בעבודה בסופי שבוע ובחגים, כמו גם לעבוד שעות נוספות במצבי חירום ובמצבים חריגים במפעל, גם ללא הסכמת עובדים אלה, אך לא יותר מ- 12 ימי חופשה וחגים בשנה. נשים בהריון, נשים עם ילדים מתחת לגיל 3 ואזרחים מתחת לגיל 18 אסור להיות מעורבות בעבודה בשעות נוספות. עבור עבודה העולה על לוח הזמנים שנקבע, משולם שכר כפול או ניתן יום חופש נוסף.
הוראות
שלב 1
כדי להגיש בקשה לחופש, על העובד לכתוב הצהרה המבקשת ממנו לספק את החופש. בבקשה ציין באיזו פרק זמן המעובד ניתן יום חופש זה ובאיזה יום ישמש אותו.
שלב 2
על ראש המחלקה וראש הארגון לחתום על הצהרה זו.
שלב 3
נציג משאבי אנוש ישמור את בקשתכם ויכין הזמנה ליום מנוחה נוסף. מציגים לך את הצו כנגד החתימה.
שלב 4
בטבלת הזמן, יום זה מסומן כיום חופש.
שלב 5
הנוהל למשיכת עובדים לעבודה בסופי שבוע, בימי עבודה ולא בחגים אמור לבוא לידי ביטוי בתקנות הפנימיות של החברה ובתקנת התגמול.
שלב 6
ללא פורמליזציה מתאימה של חופש להחלטה בלתי מורשית לנוח ביום מסוים, לא ניתן להעניק חופש, והחלטה זו של העובד תיחשב כהיעדרויות. לכן, יום החופש חייב להיות תמיד רשמי ומתואם כראוי עם ראש הארגון.
שלב 7
מסיבות משפחתיות ומסיבות תקפות אחרות לשימור השכר בכתב, כלומר על חשבונם. הצהרה זו חייבת להיות חתומה גם על ידי ראש היחידה המבנית וראש הארגון. חתמו על הצו שהוצא על מתן יום מנוחה ללא תשלום ורק לאחר מכן נצלו את חופש זה.
