לרוב, הצורך בחלוקת רכוש משותף מתעורר במקרה של גירושין. חלוקת הרכוש כוללת הקצאת חלקים ברכוש המשותף לכל אחד מבני הזוג. על פי דיני המשפחה חלקיהם של בני הזוג נחשבים שווים. הצדדים יכולים בעצמם לקבוע את תנאי סעיף כזה או לפנות ליישוב השיפוטי בסכסוך.
הוראות
שלב 1
חלוקה עצמאית של רכוש משותף יכולה להתבצע על בסיס תנאי חוזה הנישואין (החוק מחייב אישור נוטריוני חובה על החוזה, אחרת לתנאים שלו לא יהיה תוקף משפטי) או להסכם על חלוקת רכוש (לא לדרוש ביקור חובה בנוטריון, אולם, לבקשת הצדדים, ניתן לאשר אותו גם על ידי נוטריון)). ההסכם מניח את הביטוי ההדדי של רצון הצדדים.
שלב 2
צו החלוקה השיפוטי מתבצע באמצעות הגשת כתב תביעה. על התביעה לציין איזה רכוש יש לבני הזוג כרגע. רק רכוש שנרכש במשותף במהלך הנישואין כפוף לחלוקה. ציין את ערך הרכוש המשותף. בתביעה יש לציין כיצד התובע רוצה לחלק את הנכס הקיים. בהתאם לעלות, ישולם דמי המדינה. כתוב גם את הסיבות לסטייה משוויון המניות. בעת קבלת ההחלטה, בית המשפט לוקח בחשבון עם מי מתגוררים הילדים, איזה רכוש היה נחוץ להם ונחוץ להתפתחותם; יש עניין של אחד מבני הזוג, למשל, כלי נגינה, כיסא גלגלים; התקופה בה אחד מבני הזוג לא קיבל הכנסה, ולכן לא נשא בעלויות הרכישה והשמירה על הרכוש המשותף. לדוגמא, רכב נרכש בתקופה בה בן הזוג לא עבד זמן רב.
שלב 3
ביצוע הסכם או החלטת בית משפט בנושא חלוקת רכוש.
