המשפט האזרחי מבטיח לצדדים חופש חוזה. על פי עקרון זה, ניתן לסכם עם הלקוח על ביצוע שירות מכל סוג שהוא. העיקר שתנאי החוזה אינם סותרים את החוקים בתוקף.
הוראות
שלב 1
ככלל, ההזמנה נעשית על ידי כריתת הסכם שירות. הסכם כזה מובן כהסכם בין הלקוח לקבלן, לפיו על האחרון לבצע משימה מסוימת (שירותים), והלקוח מתחייב לשלם עבורם.
שלב 2
לכל חוזה אזרחי לא יהיה כוח משפטי אם הצדדים לא יסכימו על התנאים המהותיים שלו. במקרה שלנו, תנאי כזה יהיה הנושא שלו. ללא אישורו, החוזה אינו תקף, כלומר לא גורר שום השלכות משפטיות על הצדדים. נושא ההסכם על ההוראה יכול להיות גם ביצוע פעולות (או פעילויות) מסוימות, וגם מתן סיוע מסוג מסוים. זה יכול להיות כל שירותי מידע, ייעוץ, ביקורת וסוגים אחרים.
שלב 3
לא פחות חשובים בעסקאות כאלה הם נושאי התשלום (הליך וסכום התשלומים), תנאי ביצוע ההזמנה, צורת הדיווחים על העבודה שבוצעה וכו '. על מנת להימנע ממצבים שנויים במחלוקת העלולים להיווצר בין הצדדים בעתיד, מומלץ לקבוע את כל הדרוש בחוזה באופן קונקרטי ככל האפשר.
שלב 4
אי אפשר להתעלם מנושאי האחריות הקשורים להפרת החוזה. הם מוסדרים על ידי סעיפים של הקוד האזרחי, המסדירים את אחריות הצדדים במסגרת חוזה עבודה. על הלקוח לשלם עבור השירותים שבוצעו במסגרת החוזה. אם הקבלן אינו יכול להשלים את משימת הלקוח באשמתו, עליו לבצע את התשלום המוסכם במלואו (אלא אם כן נקבע אחרת בחוזה). הלקוח, ששילם לקבלן את כל העלויות שנגרמו לו, רשאי לסרב לבצע את החוזה בכל עת. בכפוף להחזר הפסדי הלקוח, הקבלן רשאי גם לסרב למלא את החוזה.
שלב 5
לאחר ביצוע ההליך להסכמה על כל התנאים הדרושים, תוכלו לסכם בבטחה הסכם. יש לערוך אותו בכתב בשני עותקים (מסמך בודד חתום על ידי שני הצדדים). במקרה שישות משפטית (המיוצגת על ידי ראשו) פועלת כאחד הצדדים להסכם, יש להחתים אותה, בנוסף לחתימות המשתתפים, בחותם של ארגון זה.
