בחינות מומחים בישיבה בבית משפט נקבעים על בסיס עתירת הצדדים או ביוזמת בית המשפט. מינוי הבדיקה פורמלי בהגדרה, שהדרישות לתוכן נקבעו על ידי חקיקה פרוצדורלית אזרחית.
בעת פתרון סכסוך משפטי עלולות להתעורר שאלות מסוימות שהתשובות עליהן דורשות ידע מקצועי בתחומים שונים. ללא מידע כזה, אי אפשר לקבל החלטה חוקית ומבוססת על המקרה, בית המשפט עצמו אינו מחזיק בידע כזה. זו הסיבה שסעיף 79 לחוק סדר הדין האזרחי של הפדרציה הרוסית קובע מינוי של בדיקת מומחה במקרים אלה. בדיקה כזו צריכה להיות מופקדת על ידי מומחה ספציפי, ארגון מומחים או קבוצת מומחים. כל צד שמשתתף בתיק רשאי לפתוח בהליך כזה. כמו כן, בית המשפט יכול להחליט באופן עצמאי האם יש צורך לבצע זאת אם יש צורך בידע ובמיומנויות מקצועיות.
כיצד פורמלי מינוי הבחינה
אם בישיבת בית המשפט נקבע כי יש צורך למנות בדיקת מומחה לזיהוי נסיבות מסוימות, בית המשפט מזמין את הצדדים להגיש רשימת שאלות שתישאל למומחה. הגרסה הסופית של הרשימה שצוינה נקבעת על ידי בית המשפט עצמו לאחר בחינת הצעות הצדדים, אך עליה להניע לדחיית נושאים מסוימים. במקרה זה, התובע, הנתבע יכול לעתור לבית המשפט למינויו של מומחה, ארגון מומחים ספציפי, שיש לו זכויות אחרות המפורטות בחלק 2 לסעיף 79 לחוק סדר הדין האזרחי של הפדרציה הרוסית. לאחר קביעת מגוון נושאים, בהסכמת מועמדותו של מומחה, בית המשפט פוסק בעניין מינוי בחינה, שתוכנה מוסדר על ידי סעיף 80 לחוק סדר הדין האזרחי של הפדרציה הרוסית.
מה קורה לאחר הכנת חוות דעת מומחה
לאחר סיום הבדיקה שמינה, הצדדים מתוודעים למסקנת המומחה, עותק אחד של המסמך שצוין מונח בחומרי התיק האזרחי ומוערך יחד עם ראיות אחרות. אם צד כלשהו אינו מרוצה מתוכן המסקנה, עולות שאלות משמעותיות נוספות, אזי הוא עשוי לבקש מבית המשפט למנות בחינה חוזרת, עמלה, נוספת או מורכבת. עתירה זו תינתן על ידי בית המשפט רק אם יש סיבות משכנעות. לעיתים בתהליך ביצוע הבדיקה נדרשת השתתפות הצדדים, אשר עליהם להגיש מסמכים וחומרים מסוימים למומחה. אם המשתתפים בתיק מתחמקים מסיוע כזה, רשאי בית המשפט להכיר בעובדות, לצורך הבהרתן מונתה בדיקת מומחה, כפי שנקבעה או הופרכה.
