אחת מזכויות האזרח החשובות ביותר היא הזכות לקניין. ישנם מצבים בהם לאדם או לארגון יש סיבה להיחשב כבעל דבר, אך אין מסמכים המאשרים את בעלותו. במקרים כאלה, האדם המדובר זקוק להצהרה רשמית על עובדת הבעלות שלו, כך שאין ספק ביחסים עם צדדים שלישיים שבבעלותם הדבר הזה. זה רלוונטי, למשל, בקשר לאובדן מסמכי הכותרת של חפץ נדל ן, עם בנייה בלתי מורשית (סעיף 222 לחוק האזרחי של הפדרציה הרוסית), בגלל מרשם רוכש (סעיף 234 לחוק האזרחי של הפדרציה הרוסית), לאור קבלת הירושה בפועל ובמקרים רבים אחרים.
הוראות
שלב 1
כדי להכיר בבעלות עליך לפנות לבית המשפט עם תביעה. אדם שאינו יזם פרטני צריך להגיש תביעה לשופט אם שווי הנכס אינו עולה על 50,000 רובל. אם שווי הנכס עולה על הנתון שצוין, הרי שהמקרה בנושא הכרה בבעלות יהיה כפוף לסמכותו של בית המשפט המחוזי. טענות יזמים בודדים, אם הן קשורות ליישום פעילויות יזמיות, וארגונים נשקלות על ידי בית הדין לבוררות.
ראוי גם לציין כי אם מוגשת תביעה להכרה בבעלות במקרקעין, אזי יש להגיש תביעה כזו במקום הנכס; במקרים אחרים, כתב התביעה מוגש במקום הנתבע.
שלב 2
אדם מעורב כנתבע בתביעה, הן מצהיר על זכויותיו בדבר והן לא מציג זכויות כאלה, אך לא מכיר בזכויות הבעלות של התובע בנכס. ממשלות מקומיות הן לעתים קרובות הנאשמים. במקרים מסוימים, המשיב עשוי להיות למשל גוף ניהול נכסים אזוריים, יזמים ואנשים אחרים.
שלב 3
מאחר שכתב התביעה אינו ערוך בצורה שרירותית, אלא עליו לעמוד בדרישות המחמירות שנקבעו בחקיקה פרוצדוראלית, קשה לאדם שאין לו ידע משפטי מספיק לערוך בעצמו תביעה. מומלץ להיעזר בעורך דין מוסמך, במיוחד אם העניין נוגע למקרקעין או לרכוש יקר אחר.
שלב 4
תנאי הכרחי להגנה על זכויות הקניין באמצעות הכרתו הוא אישור התובע על זכויותיו בקניין. הדבר עשוי להופיע ממסמכי הכותרת שהוצגו על ידו, מעדויות, וכן מכל ראיות אחרות המאשרות את בעלות הרכוש שנוי במחלוקת על ידי התובע.
כתוצאה מהשיקול המוצלח בתיק עבור התובע, בית המשפט מקבל החלטה להכיר בבעלותו בנכס השנוי במחלוקת. לאחר כניסתו לתוקף משפטי, החלטת בית המשפט הופכת מחייבת את התובע, את הנתבעת, כמו גם עבור צדדים שלישיים אחרים.
