עבודתו של פסיכולוג לא תמיד מביאה הכנסה משמעותית. על מנת ששירותיו יהיו מבוקשים ומשלמים היטב, אנשים חייבים לספק את הצרכים הבסיסיים שלהם. כלומר, אם לאדם אין מספיק אוכל איכותי, ביטחון שבעוד עשרות שנים יהיה לו דיור, ביטוח לאומי, הוא לא יחשוב על שירותיו של פסיכולוג. מדוע אנשים בוחרים במקצוע זה?
לרוב, אנשים מגיעים לפסיכולוגיה שמקווים לפתור את הבעיות שלהם, אך הם לא תמיד מצליחים. כדי לפתור בעיה יש צורך במיומנויות מיוחדות: היכולת לנסח אותה באופן ספציפי, למצוא הסבר תיאורטי הולם, למצוא את הנקודה בה צריך להשפיע עליה, להיות בעל משמעת עצמית ביישום השיטה שנמצאה. את כל הכישורים הללו ניתן ללמוד ללא השכלה מיוחדת, אם כי פשוט השכלה גבוהה תקל מאוד על העבודה עם הקשיים שלהם. לפסיכולוגים עצמם, ככלל, יש הרבה בעיות שהם לא מסוגלים לפתור. לדוגמא, הם בטוחים שכל הדרכים פתוחות בפניהם מכיוון שהם כביכול בקיאים באנשים. חלקם מתחילים לחשוב על עצמם כעל כל יכול. כלומר, הם מעריכים יתר על המידה את יכולותיהם ואז מבינים במרירות כי ידע בפסיכולוגיה אנושית כשלעצמה אינו מספיק לעבודה מוצלחת במומחיות אחרת. מעטים מהם אוהבים לעבוד במקצועם, משום שקשה לארגן עסק משלהם בפסיכולוגיה, ותפקידים רשמיים של פסיכולוג בבית ספר או בבית חולים אינם מספקים אפילו הכנסה רגילה. באופן כללי, עדיף לפתור את הבעיות שלך מבלי לבזבז חמש שנים מחייך בלימוד. הסיבה השנייה היא הצמא לסמכות וכוח. פסיכולוגים רבים מאוד כפייתיים במתן עצות ומרגישים סמכותיים מאוד. למעשה, מומחה טוב נותן רק את הידע הדרוש ומציע דרכים לצאת ממצב קשה, דרכים להשפיע על הבעיה, בשום אופן לא להפעיל לחץ על לקוחו. רוב האנשים שמתייעצים הם מספיק קריטיים כדי לא לציית לפסיכולוג או לציית בחלקם. אז פסיכולוגיה לא תביא שמחה לאנשים רעבים לכוח. מוטב שהם ישאירו את הרעיון הזה מאחור. הסיבה השלישית מובילה אנשים לפסיכולוגיה בתדירות נמוכה יותר. אך היא זו שנותנת לעולם את המומחים הטובים ביותר בתחום זה. זה הצורך לעזור לאנשים והרצון ללמוד לשם כך, לתרגל את הכישורים הדרושים לפתרון בעיות של אנשים אחרים. לפסיכולוג כזה תמיד יש כישרונות של מורה, הוא יודע ללמד ולפתח אדם, לעזור לו, להתגבר על מחסומים ולעשות צעדים לקראת האושר שלו. רק גישה לעזור לאנשים, בשילוב עם חשיבה מעשית, יכולים להפוך את האדם למומחה טוב. ורק פסיכולוגים כאלה מוצאים אושר במקצועם.
