התארכות (מלטינית prolongare - "להאריך") היא הארכה של הסכם, חוזה, התחייבות שנמשכה מוגבלת בעבר. לרוב, מושג זה נמצא בפסיקה.
התארכות היא מונח אוניברסלי שמשמעותו הרחבה של משהו. בתחום המשפטי הוא משמש לציון הארכת תקופת המסמך המשפטי (הסכם, הסכם, חוזה, נייר ערך או פיקדון בבנק). תהליך ההארכה נקרא גלגול. האפשרות להאריך את תוקפו של ההסכם מעבר לתקופה המוסכמת ניתנת בדרך כלל בסיומו ונכללת בטקסט ההסכם. יחד עם זאת, נקבעים גם תנאי ההארכה העתידית, אם איש מהצדדים המעורבים לא יצהיר על סירוב. ביטול החידוש חייב להתבצע לפני תום החוזה הראשוני, מכיוון שבדרך כלל, אם מתקיימים כל התנאים, ההסכם מתחדש אוטומטית. יש לאשר את הסירוב על ידי הצד או הצדדים האחרים. לדוגמא, לעתים קרובות ניתנת אפשרות להארכה בעת פתיחת פיקדון בנקאי, אשר בסוף התקופה מוארך ללא השתתפות המחזיק. זה חוסך משמעותית את זמן הלקוח ומסייע במניעת ניירת נוספת. ההפקדה מאריכה באותה תקופה עם שיעור הריבית בתוקף במועד ההארכה, אולם לבנק יש את הזכות לסרב ללקוח להאריך את ההפקדה. יש לארגן את ההארכה בשיטה שאינה אוטומטית הסכם נפרד שנחתם על ידי כל הצדדים המעורבים. לעיתים ההארכה יכולה להתבצע על בסיס החוק או במקרה של כוח עליון ונסיבות כוח עליון אחרות שאינן תלויות בפעולות הצדדים להסכם. לדוגמא, בתחילת פעולות האיבה במדינה, שביתות, אסונות טבע וכו '. בנסיבות כאלה הצדדים משוחררים זמנית מהתחייבויותיהם על פי החוזה עד לסיומם, ללא קשר למסגרת הזמן המצוינת במסמך. במקרה זה, תקופת ההתקשרות מתארכת לכל אורך תקופת כוח עליון.
