הכוונה היא מושג משפטי שנקבע על ידי החוק הפלילי של הפדרציה הרוסית, המרמז על גישה נפשית כזו של אדם שביצע מעשים בלתי חוקיים, בו הבין במלואו את הסכנה שבמעשיו למען החברה, וגם איפשר במכוון לבוא לידי ביטוי השלכות מעשיו המסוכנים לחברה.
הוראות
שלב 1
כפי שמראה הסטטיסטיקה, רוב הפשעים מתבצעים בכוונה. עם זאת, בנסיבות מסוימות, נוכחות כוונות עשויה שלא להיות ברורה, בהתאמה, יש צורך לאשר את עובדת כוונת הפעולות שבוצעו.
שלב 2
בתהליך הוכחת כוונות הפעולות, למטרות ולמניעים של האדם המבצע את המעשה הבלתי חוקי תפקיד מפתח. אם מעשה בלתי חוקי זה הוא המטרה הסופית, או שלב ביניים בתהליך השגת יעד כלשהו מצד הנאשם, כמו גם במקרים בהם המעשה הבלתי חוקי הוא אמצעי להשגת היעדים האישיים של הנאשם, זה נחשב שלנאשמים היו מטרות ומניעים לביצוע פשע. כתוצאה מכך, הפשע בוצע בכוונה.
שלב 3
בנוסף לנוכחות מטרות ומניעים, היבט חובה בהוכחת כוונה הוא העובדה שהנאשם מבין את הסכנה לחברה שהפעולה שביצע מציבה.
אם אישור לקיומם של יעדים ומניעים לביצוע פעולות בלתי חוקיות הוא חובה בכל מקרה, אזי הנאשמים צריכים לאשר את המודעות לסכנת מעשיהם בתדירות נמוכה יותר. העובדה היא שהיכולת והיכולת לתפוס כראוי את משמעות מעשיהם למען החברה טבועים כמעט בכל אדם שיש לו ניסיון וידע מסוים בחיים. לפיכך, האישור למודעות המשמעות והסכנה שבמעשיהם שלהם על ידי הנאשם נדרש רק במקרים בהם ניתן להטיל ספק ביכולתו של האדם לתפוס כראוי את המציאות. בדיקה רפואית ופסיכולוגית מתאימה מתבקשת לאשר את העובדה שהנאשם מודע להשלכות המסוכנות מבחינה חברתית של מעשיו, על בסיס תוצאותיה מתקבלת החלטה על יכולתו של הנאשם לתפוס את המציאות בצורה נאותה ולהעריך את פעולות בזמן ביצוע המעשה הבלתי חוקי.
שלב 4
כתוצאה מכך, על מנת להצדיק את כוונות המעשה שבוצע, יהיה צורך לנסח את המטרות והמניעים שהנאשם חיפש בעת ביצוע פעולות בלתי חוקיות, ובמקרים מסוימים גם לאשר את יכולתו של הנאשם לתפוס באופן הולם את סביב המציאות ולתת הערכה מציאותית של מעשיו והשלכותיהם על החברה.
