על פי ההסכם של השתתפות בהון, מצד אחד, ישנם בעלי הון - אזרחים וישויות משפטיות, מצד שני - היזם. ההסכם נחתם במטרה למשוך כספים לבנייה משותפת של בניין דירות (או) אובייקט נדל ן אחר.
הוראות
שלב 1
הסכם השתתפות בהון הוא ההסכם המהימן ביותר והמוגן מבחינה משפטית. כמו כל הסכם, עליו להכיל סעיפי מפתח המאפיינים ומווסתים את הקשר שנוצר בין בעל המניות ליזם. מושא הבנייה המשותפת יכול להיות שטחי מגורים ולא מגורים, למעט מתקן ייצור.
שלב 2
על הסעיפים הבאים לעקוב זה אחר זה בחוזה:
- מקום ותאריך מסקנתו;
- שם החוזה;
- השם המלא של הצדדים (ליחידים - שם מלא; לגופים משפטיים, הפקיד והמסמך שעל בסיסו פועל הארגון);
- נושא החוזה;
- הליך מימון;
- זכויות וחובות הצדדים;
- אחריות הצדדים;
- נסיבות כוח עליון;
- הבטחת מילוי ההתחייבויות;
- תקופת החוזה;
- פרטי הצדדים.
שלב 3
בנוסף, יש לציין את תנאי החובה הבאים בהסכם ההשתתפות בהון:
- נרשם אובייקט של בנייה משותפת;
- נקבע המועד האחרון בו היזם מעביר את אובייקט הבנייה המשותף למשתתפיו (בעלי הון);
- נקבע המחיר, הנוהל ותקופת התשלום;
- מצוין תקופת האחריות לאובייקט הבנייה המשותף (ככלל, לפחות 5 שנים).
החוזה נחשב כמי שלא הושלם אם תנאים אלה אינם מפורטים בו.
שלב 4
הסכם ההשתתפות בהון כפוף לרישום חובה בשירות הרישום, רק לאחר מכן הוא נחשב כמי שהושלם. רישום מדינה הוא מעין ערובה לכך שהדירה נמכרת לבעל המניות בלבד, כלומר לא כולל אפשרות למכור את אותה דירה מספר פעמים.
