הסכמים קיבוציים שנחתמו בין נציגי מעסיקים לעובדים נועדו להסדיר יחסי עבודה וקשרים אחרים הקשורים ישירות אליהם. כריתת חוזה עבודה ותיקונים אליו כפופים לחלק הראשון של סעיף 40 לחוק העבודה של הפדרציה הרוסית. רשימה משוערת של נושאים הניתנים להסדרה על ידי הסכם קיבוצי מובאת בסעיף 41 לחוק העבודה של הפדרציה הרוסית. קוד העבודה של הפדרציה הרוסית קובע את הליך כריתת הסכם קיבוצי.
הוראות
שלב 1
ניתן לערוך הסכם קיבוצי לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, ניתן להאריך את תוקפו, בהסכמת הצדדים, לאותה תקופה, מספר הארכות כאמור אינו מוגבל בחוק. ההסכם הקיבוצי נכנס לתוקף מיום החתימה או מהתאריך שנקבע בו במיוחד.
שלב 2
נציגי עובדים, המאוחדים בגוף מייצג אחד, לוקחים חלק בהכנתו ובסיומו של הסכם קיבוצי. אם רוב עובדי המיזם הם חברים באיגוד מקצועי אחד, אז גוף כזה לא נוצר. לגוף הנבחר של האיגוד המקצועי הזה הזכות לשלוח לבד למעסיק או לנציגיו הצעות לפתיחת משא ומתן קיבוצי.
שלב 3
אם לארגון יש כמה איגודים מקצועיים וחבריהם מהווים יותר ממחצית העובדים, אז על פי החלטת האיגודים המקצועיים שלהם, ניתן ליצור גוף מייצג אחד שישתתף בהכנתו ובכריתתו של הסכם קיבוצי. בעת יצירת גוף ייצוגי כזה, משתמשים בעקרון הייצוג היחסי.
שלב 4
אם הרכב העמותות לאיגודים מקצועיים הוא פחות ממחצית העובדים במיזם, יש צורך לקיים אסיפה כללית, בה נבחר איגוד האיגודים המקצועיים בהצבעה חשאית שגופה הנבחר יפעל בהתאם בשם העובדים. בכנס או באסיפה כללית כזו ניתן לבחור גוף מייצג אחר או נציג יחיד, אשר יופקד לשלוח למעסיק הצעה לפתיחת משא ומתן קיבוצי על הכנתו וכריתתו של הסכם קיבוצי. הנציג היחיד נתון בסמכויות המתאימות על פי החלטת האסיפה.
שלב 5
כל צד יכול ליזום הצעות להכנה ולסיום הסכם קיבוצי. המידע הנדרש לכריתת הסכם קיבוצי חייב להינתן על ידי שני הצדדים לא יאוחר משבועיים לאחר תחילת המשא ומתן.
שלב 6
במקרה של אי הסכמה, בכל מקרה יש לסכם את ההסכם הקיבוצי לא יאוחר משלושה חודשים לאחר תחילת המשא ומתן. במקרה זה, נערך פרוטוקול של חילוקי דעות, והחתימה מתבצעת בתנאים מוסכמים.
שלב 7
את ההסכם הקיבוצי יש לשלוח על ידי המעסיק או נציגו המוסמך לרישום הודעה לא יאוחר משבוע לאחר הסיום.
