המשימה העיקרית של החקירה בכל הליך פלילי היא לבסס את האמת האובייקטיבית. האמצעים לפיהם התמונה האמיתית של מה שקרה משוחזרת על ידי ראיות. הם מחולקים ישיר ועקיף, האחרון מאושר באמצעות ראיות נסיבתיות.
כיצד מסווגים ראיות
הראיות ששימשו בחקירה מחולקות ישירות ועקיפות. ראיות ישירות מבוססות על עובדות ידועות שאינן דורשות אישור. הן אינן נחשבות יחד עם עובדות ידועות אחרות והן מהוות נושא החקירה. ראיות ישירות בלבד מאפשרות לשפוט את מידת האשמה של החשוד.
בהיעדר ראיות ישירות, החקירה, כאשר ביססה את התמונה האמיתית של מה שקרה, משתמשת בראיות נסיבתיות המבוססות על ראיות נסיבתיות - עובדות כשלעצמן שאינן כלולות בנושא ההוכחה, אך מסייעות לבסס את נסיבות המקרה ב בשילוב עם עובדות אחרות. ברור שכוחם הראייתי של ראיות נסיבתיות תלוי בכמה שהם רבים ומגוונים, ככל שהם תומכים בראיות הומוגניות.
הוכחת הראיות הנסיבתיות, עוצמתן תלויה בתמורה על איזה ראיות הן מבוססות - ישירות או עקיפות. המסקנה שמביאה החקירה, על סמך ראיות נסיבתיות, משתמשת בהנחת יסוד קטנה יותר, למשל אם חפציו של הקורבן נמצאו בדירתו של החשוד, הוא אינו מונה לרוצח, אלא נחשב למעורב רק ברצח או גניבה, עד שיימצאו ראיות אחרות לאשמתו ברצח …
מהן ראיות נסיבתיות
ראיות עקיפות, בתורן, עורכי דין מתחלקים לקודמים, מלווים ואחריהם. הראשון כולל את אלה הקשורים לבעיות קודמות בחוק, עם עבר פלילי, עם התקופה הראשונית של פעילות בלתי חוקית. ראיות נסיבתיות נלוות נחשבות כאלו המתייחסות לפשע המדובר, ובעקבותיהן - הקשורות להתנהגותו ולמעשיו של החשוד, שבוצע בתקופה שלאחר הפשע. לראיות קודמות יש פחות כוח הוכחה.
כמו כן, ראיות נסיבתיות יכולות להיות מאשימות, המאשרות כוונה פלילית ופעולה, או מחייבות. עורכי דין מציינים גם קבוצה של "רחוב נגדי", שאמנם אינה הוכחה ישירה לחפותו של החשוד, אך מפריכה כל ראיה נסיבתית מאשימה אחרת. על פי המידה שבה ראיות נסיבתיות קשורות זו לזו ומאששות ראיות הומוגניות, הן עדיין מחולקות ל"הרמוניות "ו"מבודדות". בכל מקרה, ראיות נסיבתיות דורשות בדיקה מדוקדקת.
