על פי חוק העבודה, כל אדם שעובד במסגרת חוזה עבודה זכאי לחופשה שנתית בתשלום למשך 28 ימים קלנדריים. ככלל, ניתן להגדיל את המספר הזה, למשל, במקרה של עבודה בצפון הרחוק או באזורים הקרובים אליו, כמו גם בעבודה עם תנאי עבודה מזיקים ומסוכנים. משך החופשה תלוי לאורך השירות. איך מחשבים את זה?
נחוץ
לוח זמנים
הוראות
שלב 1
ראשית, יש לומר כי זכותו של העובד לחופשה נוצרת לאחר 6 חודשים מיום העסקתו. אך אם אתה קטין, ותיק, רעייתו או בעלו של משרת צבאי, החופשה ניתנת מראש, ללא קשר לימי העבודה.
שלב 2
בעת חישוב הוותק יש לכלול את ימי השהייה בפועל בעבודה, ימי בילוי בחופשת מחלה, ימי היעדרות כפויה (במקרה של השעיה בלתי חוקית מהעבודה). זה לא לוקח בחשבון חופשת הורים, בוטות וחופשה ללא תשלום (אם זה היה יותר מ -14 יום).
שלב 3
על מנת לחשב את משך החופשה, גלה את מספר ימי החופשה הקלנדריים למשך חודש, למשל, אם על פי החוק יש לך את הזכות לסמוך על 28 ימי חופשה קלנדריים בשנה, אז בחודש אתה זכאי ל -2, 33 (28 יום / 12 חודשים), במקרה של 36 ימים - 3 ימים לכל חודש וכו '.
שלב 4
לאחר מכן הוסיפו את כל ימי העבודה פחות מהמתואר לעיל. ואז הכפל את המספר המתקבל ב -2.33 (במקרה של חופשה בת 28 יום).
שלב 5
יש לזכור גם שאם עובד עבד פחות מ -15 יום בחודש, אז המספר מעוגל כלפי מטה, ולהיפך. לדוגמה, המהנדס איבנוב V. V. לשנת 2010 עבד 8 חודשים ו -18 יום. לפיכך, בעת חישוב חופשה נלקחים 9 חודשים, כלומר 2, 33 יום (לכל חודש) * 9 = 21 ימי חופשה
שלב 6
על פי חוק העבודה, לעובד שעובד במשרה חלקית (קטינים, נשים בהריון וקטגוריות אחרות) יש גם את הזכות לעזוב, ומשרה חלקית נתפסת כיחידה.
שלב 7
אם תקופת החופשה כוללת חגים, למשל, חופשות ראש השנה, אז מספרם מתווסף לחופשה, כלומר הם אינם נכללים במספר ימי המנוחה.
