המילה האיומה "פינוי" מפחידה כל אדם. הרי עם פינוי הדירה או החדר הביטחון בעתיד נעלם. אבל לא כולם נמצאים בסכנת פינוי. הם לא מאבדים את בתיהם ביום אחד. יש לכך כמה סיבות.
הוראות
שלב 1
אם אדם לא משלם באופן שיטתי עבור שירותים, והוא צבר חובות עצומים עבור דירה; אם אדם מפר כל הזמן את הסדר הציבורי ואת שלום שכניו; אם אדם נעלם מזמן לכיוון לא ידוע - כל אלה הן סיבות מספיק טובות לפינויו ממרחב המחיה הכבוש.
שלב 2
לכתחילה, אם יש אפשרות כזו, כלומר אם האדם מופיע ברשימה כנעדר, אתה יכול לנסות לדבר עם האדם המפונה ולבקש ממנו לעזוב את המקום מרצונו. אם הוא מסרב, אתה צריך לפנות לבית המשפט.
שלב 3
כדי לפנות דייר לא רצוי מהדירה (לא הבעלים), אתה צריך לערוך כתב תביעה לבית המשפט. הדבר העיקרי שיש לקחת בחשבון הוא שעילת הפינוי בתביעה זו חייבת להיות בנימוקים מנוסחים כראוי מדוע יש צורך לפנות אדם זה. אחרת, תהיה לו האפשרות לערער על התביעה. ואתה כבר לא יכול לפנות לבית המשפט. את כתב התביעה יש להגיש במקום הנתבע.
שלב 4
לבקשת הפינוי יש לצרף את המסמכים הבאים: אישור בטופס 9 המעיד כי האדם המפנה רשום במרחב מגוריך (אך זכור: תוקף אישור כזה אינו עולה על 30 יום); ראיות שעל בסיסן אתם מבקשים את פינויו (ראיות לכך שהוא אינו משלם עבור הדירה, הצהרות של שכנים על הפרת שלוםם וכו '); קבלה לתשלום חובת המדינה. אל תשכח לחתום ולתארך את הבקשה שלך. רק לאחר מכן המקרה מתקבל לעבודה. ואם בית המשפט יקבל החלטה חיובית לכיוונך, אז הדייר הלא רצוי יפונה.
שלב 5
עם זאת, מקרי פינוי נחשבים לאחד הקשים ביותר - הרי זכויות האדם החוקתיות מושפעות כאן. עליכם לקחת בחשבון גם את יחסו של המפונה לדירה. אם הוא הבעלים של דירה מופרטת, אז כמעט בלתי אפשרי לפנות אותו. במקרה זה קל יותר ללכת בדרך אחרת: לערוך חוזה החלפה, שכר דירה וכו '. אם אדם פשוט גר בדירה במסגרת הסכם שכירות חברתית, קל יותר לפנות אותו. הבעלים כותב את זה בכוחות עצמו ומפנה אותו בעצמו או בעזרת המשטרה.
