מומלץ לבצע מעת לעת פיוס של הסדרים הדדיים על חובות הצדדים. ככלל, הם קובעים את מצב ההתנחלויות בסוף שנה קלנדרית, חודש או תקופה אחרת הנקובה בחוזה. פעולת הפיוס נחתמת בתום הקשר החוזי. המעשה עליו חתומים הצדדים הוא בעל תוקף משפטי לא רק עבור הצדדים, אלא גם עבור בית המשפט. לפיוס:
הוראות
שלב 1
הצד המעוניין, על בסיס נתונים חשבונאיים, מסמכים חשבונאיים ראשוניים, מכין טיוטת פעולה בשני עותקים, חותם ושולח לאישור הצד השני.
שלב 2
פרטי המעשה כוללים: - תאריך ומקום עריכתו.
- מספר ותאריך ההסכם לפיו מתבצע הפיוס.
- שם הצדדים שביניהם מתבצע הפיוס.
- מועד הרלוונטיות של הסדרים הדדיים, כלומר התאריך בו נלקחו בחשבון כל התשלומים והתקיימות ההתחייבויות. בתחילת המסמך מצוין היתרה הקיימת בתחילת תקופת הפיוס. יש לאשר את יתרת הפתיחה במעשה קודם.
שלב 3
הטקסט מכיל עסקאות הכנסה והוצאה בין צדדים נגד, קישורים להזמנות תשלום, חשבוניות, תעודת סיום, חשבוניות.
שלב 4
בסופו של דבר הסכום הכולל מסוכם, מחושבת היתרה (ההפרש בין תקבולים והוצאות).
שלב 5
המעשה חתום על ידי ראש רואה החשבון הראשי, כאחראי על חשבונאות בארגון, החתימה מאושרת עם חותם.
שלב 6
הצד השני, לאחר שקיבל את המעשה, מסכים איתו, חותם ומחזיר עותק אחד. במקרה של אי הסכמה עם נתוני המעשה, מתבצעת הסדר מחלוקות, במקרה זה, המעשה נחתם בסכום בלתי מעורער.
