מנקודת מבט משפטית, הרגולציה מובנת בשלוש משמעויות עיקריות: מעשה משפטי נורמטיבי, הליך הפעלה ומערכת כללים שאינם מחייבים בדרך כלל. לכל אחת מההגדרות הללו של התקנה יש תכונות ספציפיות משלה.
על פי ההגדרה הנפוצה ביותר, רגולציה היא פעולה משפטית נורמטיבית מיוחדת של יישום פנימי, המסדירה את הנוהל לפעילות גוף ממלכתי מסוים, מתארת את הארגון הפנימי שלה. אז בפדרציה הרוסית ישנן תקנות לדומא המדינה, למועצת הפדרציה, לגופים שיפוטיים גבוהים יותר, לפרקליטות הכללית, לוועדת הבחירות המרכזית ולמספר גופים אחרים.
אז כללי הנוהל של דומא המדינה קובעים את סדר הפעילות שלה ותדירותה, צורות העבודה שלה, נוכחותן של ועדות וועדות, הפרטים של הקמתן וביטולן ונושאים רבים אחרים. לאזרחים שאינם קשורים ישירות לגופים אלה, יש חשיבות משנית לתקנות, אולם ניתן להנחות את הוראותיהן כאשר הם מערערים על פעולות, החלטות, פעולות של המבנים הרלוונטיים.
ויסות כסדר פעילות
הגדרה אחרת של הכללים מצטמצמת לייעוד ההליך לקיום אירועים קולקטיביים מסוימים: ישיבות, מושבים, כנסים, ועידות. תקנות כאלה מאומצות בתוך גופים וארגונים ממלכתיים, והן יכולות לפעול באופן זמני או להחיל אותן באופן קבוע.
לכן, אירועים נקודתיים מתקיימים לרוב על בסיס תקנות שאושרו מראש, הקובעות את מאפייני ההתנהגות והאינטראקציה של משתתפיהן. הקונגרסים השנתיים של המפלגות הפוליטיות מאשרים בדרך כלל תקנות קבועות, שהוראותיהן מיושמות רק כאשר האירועים הרלוונטיים מתרחשים.
רגולציה כמערכת כללים
לעיתים, המונח "רגולציה" מציין גם סט כללים המיושמים בתחום חיים מסוים. במובן זה, הרגולציה אינה פעולה משפטית נורמטיבית, אולם היא משמשת גם להסדרת התנהגותם של אזרחים במהלך אירועים מסוימים.
לכן התקנות לקיום תחרויות ספורט מאומצות לעיתים קרובות, המתייחסות רק למשתתפים באירועים אלה, ומשך הזמן מוגבל. ייעוד נדיר נוסף של תקנה הוא שמו של מעשה משפטי נורמטיבי של חלוקה בלתי מוגבלת, המבטא את כוחם של הגופים השולטים במדינה, אולם מעשים כאלה אינם ניתנים ברוסיה.
