ילדים הם אותם אזרחי המדינה כמו האוכלוסייה הבוגרת. אולם זכויותיהם מוגנות בקפידה על ידי המדינה, מכיוון שקטינים לא תמיד יכולים להשיג שמירה הוגנת על חירויותיהם. אלה כוללים את הזכות לדיור.
היבט זה מוסדר הן בקוד הדיור של הפדרציה הרוסית והן בקודקס האזרחי. על פי החוק, כל אזרח ברוסיה חייב להיות בעל אישור שהייה. לאנשים מתחת לגיל שמונה עשרה יש את הזכות להירשם במקום רישום הוריהם. אם ההורים גרושים, יש לרשום את התינוק בדירת האם או האב. יתרה מכך, אם יתבררו שהם אותם הורים רשלניים כמו שהיו בני זוג, וירצו לפטר את הילד הצעיר מהדירה, אז הם לא יוכלו לעשות זאת. זה לא חוקי, ורשויות האפוטרופסות והאפוטרופסות עוקבות מקרוב אחר זכויות הילדים, כולל דיור.
לא משנה של מי
חשוב לציין כי ייתכן שההורים כלל אינם הבעלים של הדירה בה הם רשומים. עם זאת, עובדה זו אינה מבטלת את זכותו של הילד לא רק לחיות במרחב מגורים זה, אלא גם להירשם עליו. יחד עם זאת, דיור יכול להיות שייך גם לקרובי משפחה קרובים, למשל לסבתא, וגם לזרים. אנו מדגישים: אם הורי הילד רשומים בדירה, אז בעליו החוקי, ללא קשר למידת הקשר, לא יוכל לשחרר את ילדם הקטין.
אם הדירה נמכרת
יש מצבים שלדירה יש בעלים חדש. ההורים עצמם, כאשר הם מסכמים עסקה במכירת ורכישת נדל ן, מסכימים עם הצד שכנגד את התנאים בהם עליהם לבדוק ולעזוב את הדירה. גורלם הנוסף של הבעלים החדש לא צריך לדאוג, מכיוון שגם אם הבעלים הוותיקים על הנייר יישארו רשומים בדירתו של מישהו אחר, אזי כל בית משפט יהיה לצד הבעלים החדש. עם זאת, המצב עם רישום הילד הוא הרבה יותר מסובך. עד שלא יהיה מידע על מקום רישומו הבא, לא ניתן לשחרר את הקטין מהדירה. לפיכך, ילד שזר לכם לחלוטין יכול להירשם בדירה שקניתם עד שמלאו לו שמונה עשרה. עליכם לדאוג לניואנסים כאלה מראש, במיוחד מכיוון שאפשר לא רק לרשום ילדים בדיור, אלא גם לחלק את חלקם.
מעניין שגם כשעוברים דירה שנמכרה, זה לא כל כך קל להורים לשחרר ילד בהסכמתו. לשם כך עליהם לאסוף תיקיה עם המסמכים הדרושים ולהגיש עימם רשות האפוטרופסות.
