מי מהצדדים לערוך את טיוטת ההסכם, בדרך כלל, נקבע בהסכמה. הכלל הבסיסי התקף במצב כזה הוא שהפרויקט יערך על ידי הצד שמעוניין בכך יותר, או מי שעלול לסבול הפסדים אם החוזה נערך באופן שגוי. בכל מקרה, ישנם כללים מסוימים שהקוד האזרחי קובע למסמכים בעלי אופי חוזי.
הוראות
שלב 1
בעת עריכת טיוטת הסכם, עליך לדעת כי ההסכם מחולק לשני חלקים עיקריים: מבוא ומותנה. ניתן לסווג מונחים כחיוניים, נפוצים ולא חיוניים. רשמו את התנאים המהותיים - מחיר המוצר, איכותו, כמותו, זמן האספקה, למשל.
שלב 2
תנאים רגילים ולא חיוניים אינם חשובים. המקובלים מפורטים בקוד האזרחי וללא שמירתם, למסמך פשוט אין תוקף משפטי, ואלה חסרי חשיבות חשובים רק אם, למשל, משקל המכולה שבו אתה משחרר את הסחורה חשוב מיסודו לקוח: הוא לא ירכוש פחות או יותר וכו '.
שלב 3
ציין בחוזה את תאריך ומקום הכנתו, הצדדים למערכת היחסים החוזית, נושא, תנאי ותנאי החוזה וכן את השלכות אי קיום התחייבויות הצדדים.
שלב 4
הקפידו לרשום באיזה סדר הצדדים יפתרו סכסוכים בנושא החוזה. זה יכול להיות משא ומתן או התדיינות משפטית.
שלב 5
ספק מקום בפרויקט לפרטים המלאים של כל המפלגות, כמו גם לחתימות המנהיגים וחותמות הארגונים.
שלב 6
ערכו את טיוטת ההסכם בפועל, הדפיסו בסכום השווה למספר הצדדים המעורבים. אז תצטרך לארגן משא ומתן עסקי, שבו הוראות המסמכים שתדון עם השותפים.
שלב 7
על בסיס התוצאות, ערכו פרוטוקול של חילוקי דעות. זכרו כי הטיוטה היא טיוטה, והתיקונים אליה הם טבעיים. בדרך כלל יותר סעיפים כלולים בטיוטת ההסכם מאשר במסמך הראשי. זאת בשל העובדה שהצדדים צריכים להיות מסוגלים לבחור בדרך האינטראקציה.
שלב 8
ערוך הסכם תוך התחשבות בפרוטוקול, ערוך את התיקונים הנדרשים. במידת האפשר, בקש לקבוע את הליך הגשת התביעה במקרה של אי מילוי התחייבויות על פי החוזה.
שלב 9
אם תגיע להסכמה מלאה על כל התנאים המקדימים של החוזה, רק אז ניתן לומר כי ערכת את החוזה בצורה נכונה.
