מזונות מנוכים מכל הכנסה קבועה של המשלם, שנוכחותם וגובהם מאושרים בבית המשפט. מקור ההכנסה העיקרי של הורים לקטין הוא בדרך כלל שכר עבודה.
הוראות
שלב 1
מקור ההכנסה הקבוע העיקרי ממנו נגבים המזונות הוא השכר. גודלו נקבע במהלך המשפט על בסיס מסמכים שהגישו הצדדים, בקשות מבית המשפט. לאחר מכן נקבעים תשלומי המזונות, שיטת החישוב העיקרית היא ציון חלק מסוים מרווחי ההורה. במקרה של החזר מזונות חובה, מעסיק המשלם עשוי להיות חייב לנכות את החלק שקבע בית המשפט לטובת נציג הקטין.
שלב 2
אם למשלם המזונות יש הכנסה בדמות ריבית מהפקדות המופקדות במוסדות אשראי, הרי שהן ייקחו בחשבון בעת קביעת סכום המזונות. במקרה של גבייתם החובה, הבנק יכול להעביר כספים באופן עצמאי על בסיס המסמך המבצע שקיבל.
שלב 3
אם במהלך ההליך מזוהים מקורות הכנסה קבועים אחרים של משלם המזונות, הם נלקחים בחשבון גם בעת קביעת גובה התשלום החודשי. לכן, בתור מקורות כאלה, לעיתים קרובות מצוין חכירה של כל נכס (בתים, דירות), פעילות יזמית, דיבידנדים.
שלב 4
אם למזונות אין הכנסה קבועה, אזי בית המשפט רשאי לקחת בחשבון את ההכנסה הלא סדירה. לדוגמא, חלק מהאזרחים עובדים על בסיס חוזים משפטיים אזרחיים, אינם מקבלים שכר, אך הם מקבלים מדי פעם תגמול רחב היקף. במקרה זה, בית המשפט יכול לקבוע מזונות בסכום קבוע, וההורה יסדיר באופן עצמאי את הכנסותיו, ויבטיח את ההעברה החודשית של כספים אלו לצורך קיום הילד.
שלב 5
מזונות מנוכים גם מהכנסה שהורים יכולים לקבל בעין או במטבע חוץ. במקרה זה, לעיתים קרובות קשה לבית המשפט לקבוע את תדירות ההכנסה או את ערך הנכס או הכספים שהתקבלו. לכן, ביחס לתקבולים כאלה, משתמשים לעתים קרובות גם בשיטת קביעת המזונות בסכום קבוע.
שלב 6
לבסוף, ניתן לקחת בחשבון הטבות אחרות שקיבל הורה, כולל פנסיות, מלגות והטבות מדינה אחרות, כהכנסה קבועה של ההורה. לא קשה לקבוע את עובדת קבלתן ואת הסכום, לפיכך, סכומי אלה יילקחו בחשבון בעת חישוב ההכנסה החודשית של משלם המזונות.
