בארגונים מסוימים, בשל הספציפיות של פעילויותיהם, עובדים משתמשים ברכבים פרטיים לצרכים רשמיים. החקיקה קובעת את חובת המעסיק לפצות את הוצאות העובד בגין השימוש ברכב. רישום השימוש ברכב האישי של העובד אפשרי באמצעות חישוב פיצויים או כריתת הסכם שכירות לרכב עימו.
זה הכרחי
- - שטר מטען;
- - הסכם חכירה לרכב;
- - הסכם לשימוש ברכב אישי לצרכים עסקיים.
הוראות
שלב 1
חובת הפיצוי בגין השימוש, הבלאי בהובלה האישית של העובד למטרות עבודה מוגדרת בסעיף 188 לחוק העבודה. גודלו נקבע בהסכמת הצדדים ונקבע בחוזה העבודה או בהסכם נוסף אליו.
שלב 2
כדי לחשב פיצוי, אתה צריך להוציא הזמנה שתיקבל את הסכום שלה. סכום הפיצוי יכול להיות כלשהו, אך מועיל לארגון לקבוע את הסכום שייקח בחשבון בעת מיסוי רווחים: עבור מכוניות עם עקירת מנוע עד 2000 קוב. ס"מ כולל, הפיצוי הוא 1200 רובל לחודש; מעל 2000 מטר מעוקב ס"מ - 1500 רובל לחודש. כל הסכומים ששולמו מעבר לשיעורים אלה מנוכים מהרווח הנקי.
שלב 3
כאשר מחזירים עלויות דלק, מונחים על פי צו משרד התחבורה של רוסיה N AM-23-r, הוא מכיל את נורמות העלויות הנלקחות בחשבון לצרכי מס. על העובד לאשר את ההוצאות על בנזין עם קבלות במזומן ושטרות דרך.
שלב 4
לקבלת פיצוי, על העובד להגיש את המסמכים הבאים למחלקת הנהלת החשבונות: העתק מתואר הרכב; קבלות מזומנים לדלק וחומרים אחרים; פעולות של עבודות שהושלמו על תיקון רכב; הצעות מחיר. צורת השטר אינה מוסדרת, אתה יכול ליצור אותה בעצמך, אך ישנם מספר פריטי חובה שחייבים להיות נוכחים בה: שם, תאריך הידור, שם הארגון, תוכן העסקה העסקית (נקודות של הגעה, עזיבת העובד במהלך היום). שטר המטען מוטבע בחותמת הארגון ובחתימות האחראים.
שלב 5
ניתן גם לסכם הסכם שכירות לרכב האישי של העובד. על פי הסכם זה, המשכיר (העובד) יספק לחוכר (הארגון שלך) רכב לשימוש זמני ובתשלום מסוים. ערוך חוזה בכתב, הוא אינו כפוף לרישום. במקרה זה תוכלו לכלול את כל ההוצאות שהוצאו במסגרת הסכם השכירות (תיקונים, חלקי חילוף, דלק וחומרי סיכה) בהרכב ההוצאות בעת קביעת בסיס המס למס הכנסה.
