חכירת המקרקעין היא אחד מסוגי החוזים שתמיד הוסדרו בחוק. זאת בשל החשיבות הרבה שמייחסים למסמכים אלה בכל הנוגע לפעילות גופים כלכליים.
לראשי הארגונים שאלות רבות הנוגעות לצורך ברישום המדינה של הסכם חכירה. יש לציין כי ניתן לסכם הסכם חכירה לתקופה מסוימת, עליה מנהלים הצדדים משא ומתן, ולתקופה בלתי מוגבלת. אין צורך לרשום הסכם חכירה למגורים שאינם למגורים לתקופה של פחות משנה. שטחים שאינם למגורים הם חלק ממבנה או מבנה. הסכם השכירות של האחרון כפוף לרישום המדינה רק אם הוא נכרת לתקופה של יותר משנה אחת בהתאם לנורמות החקיקה האזרחית.
במקרים מסוימים חוזה השכירות מסתיים לתקופה של פחות משנה, למשל 11 חודשים, ואז הוא מחודש לאותה תקופה. במקרה זה, יש צורך להפנות למכתב המידע של נשיאות בית המשפט לבוררות העליון מיום 16 בפברואר 2001. הוא מכיל הוראות כי יש לראות בהסכם חכירה שנחתם לתקופה של פחות משנה אחת 4 כפסול ביום. של סיומה. אם ברגע זה נכרת הסכם חדש לאותה תקופה, אזי היחסים בין הצדדים יחולו על פי ההסכם החדש, מה שאומר שמסמך זה אינו כפוף לרישום המדינה.
לכן, בהסכם השכירות ניתן לציין וודאות זמנית (פחות משנה או יותר משנה). אך לעיתים החוזה נכרת לתקופה בלתי מוגבלת, כלומר אין וודאות בזמן. במקרה זה, בהתאם לחוק האזרחי, אם תקופת החכירה אינה מוגדרת בחוזה, הוא נחשב כמושלם לתקופה בלתי מוגבלת. יחד עם זאת, לכל אחד מהצדדים הזכות לסגת מהיחסים החוזיים בכך שהוא מודיע לצד השני על כך חודש מראש, וכאשר שוכר מקרקעין - שלושה חודשים מראש. החקיקה אינה כוללת מידע על רישום הסכם שכירות פתוח. עם זאת, מכתב המידע של בית המשפט לבוררות העליון מודיע כי החוזה כפוף לרישום המדינה רק אם הוא נכרת לתקופה מסוימת. אחרת, אין צורך ברישום החוזה.
