להשלכות של טעויות טכניות בחוזה, ככלל, אין השפעה מכרעת על פרשנותו וביצועו. אם טעויות אלה מעוותות משמעותית את ההסכם, ייתכן שתידרש הוכחה נוספת לתוכן בפועל של התנאים עליהם הושג ההסכם.
טעויות טכניות בחוזים אינן נדירות, אולם בדרך כלל הן מתגלות רק כאשר שוקלים סכסוך משפטי הקשור לביצוע ההסכם הרלוונטי. אם טעויות מסוג זה מתגלות במקרה בהיעדר סתירות בין הצדדים לחוזה, אז הם בדרך כלל מתוקנים בהסכמה הדדית, שדי בה כדי לסכם הסכם נוסף. ברוב המכריע של המקרים, טעויות טכניות לא נעלמות מעין, שכן הצדדים אינם קוראים את כל תנאי החוזה בשלב ביצועו. גילוי שגיאות מסוג זה עלול לגרום לבעיות גדולות במקרה של סכסוך משפטי, שנושאו נובע ישירות מתוכן ההסכם.
מה הם עושים כאשר מתגלים שגיאות טכניות בבית המשפט?
המשפט האזרחי מכיל הוראות ברורות לפרשנות תנאי הסכם כלשהו. הנורמות הללו מקיימות את בתי המשפט כאשר הם מוצאים טעויות טכניות בחוזה. בפרט, משמעות החוזה תתבסס על בסיס תוכנו המילולי. אם טעות טכנית הופכת את התוכן המילולי לבלתי ברור, נבחנים תנאים אחרים של החוזה, איתם משווים את תוכן הסעיף הלא ברור. מובאים בחשבון גם המשמעות הכללית של ההסכם שנכרת והכוונת רצון הצדדים. לכן שגיאות דפוס, השמטת אותיות, מילים, סימנים, סתירות ושגיאות טכניות אחרות בדרך כלל לא חשובות. אי דיוקים כאלה, ככלל, כלולים בכל העתקי ההסכם, שכן הם מותרים בשלב הקלדת המחשב של נוסח ההסכם.
מה לעשות אם המשמעות מעוותת משמעותית?
לעיתים נמצאות טעויות טכניות משמעותיות בחוזה, המעוותות לחלוטין את תוכנו הסמנטי. יחד עם זאת, המשמעות הכללית של ההסכם או תנאיו האחרים אינם מאפשרים לבסס באופן חד משמעי את רצונם בפועל של הצדדים להסכם. דוגמה קלאסית לשגיאה טכנית מסוג זה היא השמטת החלקיק "לא" או שימוש יתר בו בעת ניסוח האחריות של צד. במקרה זה, ניתן לתת לתקופת ההתקשרות משמעות הפוכה בדיוק, וקשה להוכיח קיומה של טעות טכנית. במקרה זה החוק מחייב את בית המשפט להעריך ראיות אחרות שמספק הצד המעוניין. לדוגמא, התכתבות ראשונית בין הצדדים, בה הוסכם תנאי היסוד של ההסכם השנוי במחלוקת, יכולה לספק סיוע בפירוש ההסכם.
