ההליך להבאת עובד לאחריות משמעתית, לרבות פיטוריו בגין היעדרות, נקבע בחוק. כל הפרה של נוהל זה גוררת הכרה במעשיו של המעסיק כבלתי חוקיים והחזרתו של העובד לעבודה מחדש.
על מנת שפיטורי עובד בגין אי נוכחות יהיה לגיטימי, על המעסיק, בנוסף לקביעת עובדת היעדרות, להקפיד על מספר כללים.
ראשית, חובה לבקש מהעובד הסברים בכתב על הסיבות להיעדרות.
שנית, ניתן לפטר עובד לא יאוחר מחודש מיום היעדרות, מבלי לקחת בחשבון את זמנו של עובד בית החולים, את חופשתו וכן לשקול את נושא פיטורי גוף העובדים הייצוגי, אך בכל מקרה לא יאוחר מ- 6 חודשים מיום ההיעדרות מהעבודה.
שלישית, מותר להחיל רק סנקציה משמעתית אחת על עבירה משמעתית אחת, כלומר, אי אפשר שננזף תחילה על עובדת אמיתית ואז פוטר בגלל היעדרות.
יש לבקש מהעובד הסבר על היעדרות כדי להעריך נכון את הפרת משמעת העבודה.
המעסיק מצפה להסברים תוך יומיים, אם אין הסבר, הפיטורים נעשים בלעדיהם. פיטורים לפני תום היומיים שצוינו יהיו נכונים אם המעסיק יערוך מעשה בסירוב העובד למסור הסברים.
אם העובד לא הולך לעבודה, הכי נכון לשלוח מברק למקום מגוריו עם בקשה להסביר את הסיבות להיעדרות. לכן, המעסיק יקבל במקביל ראיות לכך שהוא דרש הסבר גם אם העובד מסרב לקבל את המברק. עדיף לא להשתמש במכתבים רשומים למטרות אלה, מכיוון שהעובד יכול לקבל אותם הרבה יותר מאוחר. גם שיחות טלפוניות על הצורך במתן הסברים אינן מצביעות על קיום המעסיק לצו הפיטורים.
במקרה זה יש לבקש הסברים מהעובד לפני מתן צו הפיטורים.
הפרת המעביד על המונח להבאת לדין משמעתי היא בסיס שאין עליו עוררין להכרה בפיטורים כלא חוקיים. נכון להיות מפוטר בגלל היעדרות מיום העבודה האחרון, כלומר מהיום שקדם לאובדן הנפש.
